פעילות החברה בתחום יחסי הציבור של הקהילה:
88. לטענתו של מר שיק בסעיפים 54 – 61 לתצהירו החברה התרכזה בפעילותה גם בחיזוק הקשר בין הקהילה למועצת יבנאל וזאת לאור התדרדרות היחסים בשנים 2012 – 2014.
89. בדיקת החברה באמצעות סקרים וראיונות עם חברי הקהילה העלתה שחברי ועד העמותה אשר אחד מתפקידיו הינו קשרי החוץ של הקהילה, צברו כח רב שהביא לזלזול בשליחותם תוך קידום אינטרסים אישיים וגרמו לפילוג בקהילה ובין הקהילה למועצת היישוב. כמו כן מאחר והקהילה לא תמכה בבחירות המקומיות בראש המועצה שנבחר, נוצר מתח בין הצדדים.
מאחר והקשרים האישיים הטובים בין הקהילה והאדמו''ר לבין המועצה נותקו פעל מר שיק באופן אינטנסיבי לחידוש הקשרים תוך פגישות עם ראש המועצה וחברי המועצה בבתיהם, הפעלת פרסומים המשבחים את ראש המועצה בעיתונות והפעלת יחסי ציבור. כמו כן נפגש עם רבנים משפיעים מחוץ ליישוב ויצר קשרים עם המקורבים להם לאור החשיבות שיש לקשרים כאלו במגזר החרדי. כמו כן אף נפגש בחודש 1/2015 עם שרת המשפטים דאז איילת שקד על מנת לדון בענייני הקהילה. עוד טען כי באותה עת היו 4 מחברי הקהילה חברים במועצת היישוב ולקראת כל ישיבה קיבלו חברים אלו הנחיות כיצד לנהוג לאור העובדה שלא אחת ניסו חברי המועצה לנהוג בדרכים שונות עליהן הוחלט.
בסעיף 11 לתצהירו של מר אריאל אגמון ששימש כעוזרו של מר שיק נטען כי מר שיק פעל מול המועצה המקומית ביבנאל על מנת שתסייע בגיוס תקציבי חינוך, על כן נפגש הרב שיק עם ראש המועצה על מנת לשכנעו לסייע לקהילה ובנוסף שכנע אותו לדחות תשלום חשבון חשמל שהקהילה התקשתה זמנית לשלם.
מר אלינור בן שושן טענה בסעיף 18 לתצהירה, כי לאחר בחירתו של מר כהן בסוף שנת 2013 לראשות המועצה, נוצר קרע בין הקהילה לבין ראש המועצה ומי שהצליח לפשר על הקרע היה משה שיק, מה שתרם רבות לקהילה וליחסיה עם המועצה.
90. מר שיק לא נחקר על גרסתו במסגרת חקירתו הנגדית.
גברת אלינור שושן נחקרה בקצרה על האמור בתצהירה בנקודה זו. אולם, מעבר לטענתה כי ראתה את תלמידי תלמוד תורה לרבות בנה עם כובעי המועצה באירוע הפיוס הראשון, ולא הבינה מדוע עושים עם ראש המועצה פשרה כלשהי, לא היתה עדה לכל שיחה של מר שיק עם מר רוני כהן (עמוד 31 שורות 19 – 26).
91. טענותיה של הנתבעת הן שונות.
לטענת מר שלמה פרץ בסעיפים 13 -15 לתצהירו הוא הופתע מטענתו של מר שיק כי תדרך את חברי המועצה מקרב הועד במשך שעות לפני כל ישיבה שכן מעולה לא קיבל ממנו הדרכה כלשהי. כמו כן לטענתו היחסים בין העמותה לראש המועצה היו תקינים לאורך השנים וגם כאשר התגלעו מחלוקות הן נפתרו ברוח טובה ובשלום בין ראש המועצה לבין האדמו''ר.
גברת ריימונד טענה בסעיף 14.3 לתצהירה כי לא בוצע כל פיתוח של מערך יחסי הציבור של הקהילה ולא נערכו ראיונות או סקרים כלשהם בין בני הקהילה.
מר רוני כהן הגיש תצהיר בנקודה זו שתמך בטענות העמותה אולם הוא לא התייצב על מנת להיחקר על תצהירו.
92. בחקירתו הנגדית טען מר פרץ כי רוב הזמן היה לעמותה שיתוף פעולה עם המועצה. כמו כן אישר כי לאחר בחירתו של ראש המועצה מר כהן היתה תקופה קצרה של מספר חודשי נתק בין ראש המועצה לעמותה שהתפוגג. עם זאת הוא לא נשאל האם מר שיק הוא זה שהביא להתפוגגות המתח (עמוד 50 שורות 11 – 23).
92. הרושם המצטייר מגרסאות העדים וחקירותיהם הנגדיות הוא שאכן היתה פעילות כלשהי של מר שיק במישור יחסי הציבור של הקהילה אולם קשה לאמוד את תרומתה שכן לא הובאו ראיות מספיקות בהקשר זה. עניין הפגישות עם רבנים משפיעים ושיחות עם ראש המועצה לא הוכחו בראיה כלשהי ולא ברור באילו נושאים עסקה פגישתו של מר שיק עם שרת המשפטים דאז גב' איילת שקד והאם היה לכך אפקט כלשהו. את טענתו כי תדרך את חברי הועד שהיו גם חברי מועצה לא הוכיח ודברים אלו נסתרו בעדותו של מר פרץ.
בכל הנוגע למעורבותו בהרגעת הסכסוך עם ראש המועצה קיימת טענה קוטבית שלו ושל מר פרץ בנקודה זו אולם התרשמותי היא כי היה נסיון מצידו של מר שיק להרגיע את הרוחות ולהשכין שלום בין המועצה לקהילה אולם תוצאות מעורבות זו והשפעתה, אם בכלל, לא הוכחו דיין.
שיפוץ מקווה, כתיבת ספר תורה והקמת מועדון לנוער
93. לטענת הנתבעים קיימים עוד אספקטים בהם היתה אמורה להיות לחברה מעורבות במסגרת ההסכם אולם הם לא בוצעו.
94. לטענת גברת ריימונד בסעיף 14.1 לתצהירה, הקמה ושיפוץ מקווה לנשים לא נעשה על ידי החברה. בסעיף 14.2 היא טוענת כי פרוייקט כתיבת ספר תורה לא נעשה על ידי החברה ואף מועדון לנוער נושר לא הוקם על ידה.
גברת ריימונד לא נחקרה על טענתה זו.
טענות אלו הוטחו במר פיש במסגרת חקירתו הנגדית והוא אישר כי מקווה לא הוקם, ספר תורה נכתב (אולם לאחר פטירת האדמו''ר וממילא לאחר ביטול החוזה) ומועדון לנוער "הוקם 20%" ואין הסבר מדוע הדבר לא צויין בתצהיר ( עמוד 26 שורות 25 – 31).
95. על כן נראה כי החברה לא ביצעה במסגרת 11 החודשים עד שבוטל החוזה פרוייקטים אלו למרות שהתחייבה לכך.
האם לאור פעילותה הפרה החברה את החוזה
96. אם אסכם את התנהלות החברה במסגרת ההסכם שכרתה עם העמותה מצטיירת תמונה של קבלת תשלום ניכר מכספי העמותה בעבור תמורה מועטה למדי שאינה מצדיקה ולו במעט את התשלום שהתקבל.
97. הפרוייקט למען הנוער בוצע אמנם במעורבות של החברה אולם זו לא היתה משמעותית דיה. גם אם רשמית הובילה אותו, היא לא הביאה לסדרים חדשים במערך הקיים, לא גייסה עובדים ולא הוכחה אינטנסיביות מספקת מצידה. רוב הפעילות בוצעה על ידי חברי הקהילה ובעלי תפקידים בה שביצעו עבודתם באותה צורה עוד עובר לחתימת החוזה עם החברה. הגוף העיקרי שעמד מאחורי העובדים, הכניס בהם רוח התלהבות והמריץ אותם היה האדמו"ר, מכח אישיותו והמעמד שלו בקהילה ולא בנו והחברה שהפעיל, וזאת למרות שמר שיק קיבל מספר תשבחות בדבר פעילותו בפרוייקט זה שלא ניתן להקל בהן ראש.
גם נושא בית הספר התיכון הינו סאגה שלא ניתן להתפאר בה, הן מבחינת החברה והן מבחינת העמותה. במובן זה פעילותה של החברה או של מר פיש היה איתור מבנה שניתן להשכירו, קרי פעילות של תיווך במתחם מצומצם (המושבה יבניאל) כאשר את שאר נושאי הכשרת המבנה ביצעה העמותה. מר פיש הודה כי הוא התייעץ עם מר טולדנו בנוגע לרוב האספקטים של השכירות ולא ייעץ, לא הוביל ולא הביא איש מקצוע ככל שלא הבין בנושא. כמו כן לא ראה לנכון לבדוק את עניין ההיתר לפעילותו של בית ספר בשכונת מגורים, סוגיה מרכזית ביותר בהפעלת בית ספר. נראה כי לא דרושה כל הבנה ייחודית בנושא על מנת להבין כי את ההיתר יש לבדוק בטרם נכנסים לעסקה לטווח ארוך שלה משמעות כלכלית לא מבוטלת.