שיר טענה כי על הליגה להשיב לה את "נזקי הסתמכויותיה", כלשונה, ביניהם מנתה, בסעיף 82 לסיכומיה, את הרכיבים הבאים:
התשלום ששילמה לקבוצת גלס בשנת 1997, במסגרת ההסכמות ביניהן על פינוי הנכס, וכפי שהתחייבה במסגרת הסכם השכירות עם הליגה – בסך 2,462,500 ש"ח; הוצאות תיקון פגמים ואי התאמות בנכס – בסך 2,570,993 ש"ח; הוצאות השבחת המקרקעין בין השנים 2004–2005 – בסך 1,820,000 ש"ח; אבדן הכנסה שנבע מהגריעה הזמנית במספר המיטות במחלקות השונות בבית החולים לצורך שיפוצו – המוערך על ידה בסך 2,507,886 ש"ח; תשלום דמי שכירות ביתר – בסך 4,800,000 ש"ח; הוצאות בגין הפעילות לפינוי העיריה מהנכס – בסך 500,000 ש"ח; הוצאות ניהול בגין פעילותה של שיר לקידום המיזם והשגת אישור משרד הבריאות לפעולת בית החולים החדש שיוקם – בסך 650,000 ש"ח. סך כל הסכומים הללו מגיע לכדי 15,311,379 ש"ח (יצוין כי רשימה זו שונה במקצת מזו המתוארת בפסקה 66 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי).
57. מבלי לקבוע מסמרות, נדמה כי יישום הכללים המנחים שהותוו לעיל מביא למסקנה כי שיר אינה זכאית למלוא הסכומים בגדר השקעותיה ("נזקי הסתמכותה", בלשונה). כך, משום שכפי שבואר לעיל, זכות להשבה בעילה של עשיית עושר אינה מקבילה לפיצויי הסתמכות, שכן על הליגה להשיב רק את שווי ההתעשרות ולא את שווי ההשקעה שהשקיעה שיר. יתר על כן, שיר תוכל לזכות רק בהשבת ההתעשרות שלגביה תוכיח כי נעשתה לצורך המיזם המשותף, להבדיל מהשקעות שהשקיעה לצורך עסקת השכירות.
נראה על כן כי יקשה על שיר להוכיח כי התשלום ששילמה לקבוצת גלס על מנת לפנותה מהנכס, או ההוצאות שהוציאה בקשר עם פינוי בית הספר של העיריה מהנכס, אינם חלק מעסקת השכירות, כי אם חלק מהמיזם המשותף. זאת, בפרט כאשר בהסכם השכירות צוין במפורש כי תפישת החזקה בנכס בפועל הינה באחריות שיר וכי היא לא תוכל לבוא בטענה כלשהי לליגה בנוגע לאי-פינויה של קבוצת גלס מהנכס; וכן כי אי-פינוי בית הספר לא ייחשב להפרת ההסכם מצד הליגה (ראו סעיפים 2.7 ו-2.4 להסכם השכירות, בהתאמה). גם באשר לרכיב ההוצאות שהוציאה "לצורך תיקון פגמים ואי-התאמות בנכס", תידרש שיר להוכיח כי אין מדובר בליקויים ששיבשו את הפעילות בגדר עסקת השכירות דווקא.
לעומת זאת, ככל שתוכל שיר להוכיח כי ההוצאות שהוציאה בקשר עם השבחת המקרקעין בין השנים 2004–2005 (ובכלל זה אבדן ההכנסה שנגרם לה כתוצאה מהשיפוצים לקראת המיזם המשותף), וההוצאות שהוציאה בקשר להשגת אישור משרד הבריאות הן הוצאות שהוצאו לצורך המיזם המשותף, להבדיל מהוצאות שהוצאו לצורך מיקסום רווחיה בעסקת השכירות, ובנוסף הן הביאו להתעשרותה של הליגה על חשבונה, היא תהיה זכאית להשבת ההתעשרות.
58. לסיכום עד כה: לנוכח טעותה היסודית של שיר לחשוב כי ההתקשרות החוזית בינה לבין הליגה להקמת המיזם המשותף, בהתאם להסכמים שנחתמו, היא מחייבת במישור החוזי, וכאשר הוצאותיה של שיר נותרו כולן בידי הליגה, ובחלקן לפחות שימשו אותה להתקשרויות עם קבוצת אברהם הן בחוזה שכירות בקשר לנכס, והן, מאוחר יותר, בחוזה להקמת מיזם הדומה במהותו למיזם שתוכנן עם שיר – אין זה מן הראוי שהשקעותיה המניבות של שיר יוותרו כולן בידי הליגה; ועליה להשיב לשיר את שווי ההתעשרות ככל שהיא התקבלה כתוצאה מהנחתה המוטעית של שיר.