כאשר מדובר בהסתרה שיטתית ועקבית של עובדות ומסמכים שהיו יכולים לשפוך אור על הדברים, והמערערת, על אף הזדמנויות רבות שניתנות לה, מסרבת להציגם, אין אלא להסיק כי יש דברים בגו.
71. המערערת טענה כי גם אם לצורך העניין, בשל אי מסירת המידע, יונח כי כל עלות רכישת המניות מומנה מכספים חייבי מס שהועלמו מעיני המשיב, עדיין יש להכיר בעלות הרכישה לשם חישוב ההפסדים. לטענת המערערת, כל גישה אחרת פירושה מיסוי עלות הרכישה, גם אם זו הוצאה בשנות מס שהתיישנו.
אין בידיי לקבל טענה זו. ראשית, בהחלט ייתכן כי במקרה מסוג זה שתואר לעיל, ישמשו טענות מסוג מניעות, תקנת הציבור או טיעונים אחרים, לשלילת התוצאה הבלתי סבירה שמבקשת המערערת בטיעונה להשיג. שנית – וכאן העיקר, היה על המערערת להתכבד ולהציג את מכלול העובדות לאשורן, וביחס אליהן (ולא כעניין תיאורטי) יש מקום לבחון את הדברים, ולא על בסיס השערות בנוגע לדברים שהוסתרו (אשר היקפם ומשמעותם אינם ידועים). כל מקרה ונסיבותיו, ואלה צריכות להיבחן לאור העובדות לאשורן. מצב בו המסכת העובדתית מוצגת תוך הסתרת חלקים ממנה, עומד בסתירה להליכי שומה תקינים ואין לקבל את הדברים.
72. העובדות והמסמכים הרבים שהסתירה המערערת, נדרשו, בראש ובראשונה (אך לא רק), כדי להוכיח כי המערערת הייתה אכן הבעלים האמיתי של המניות שנמכרו וכי היא לכן הזכאית כי יוכרו לה ההפסדים בעת מכירתן.
--- סוף עמוד 24 ---
המשיב טוען כי המערערת נועדה לשמש כיסוי עבור מרדכי, להסתרת כספים ונכסים שהגיעו לידיו – מעיני רשות המסים בישראל. בהתאם לטענה זו, המבוססת על בחינת עסקת מכירת הטכנולוגיה לדיברסינט ועל התנהלות הצדדים בהמשך הדרך לאורך השנים, למערערת לא היו מקורות עצמאיים לרכישת המניות, ואלה למעשה שייכות למרדכי אשר עשה במערערת כבשלו – תוך עירוב חשבונותיו בחשבונותיה.
כדי לבחון סוגיות אלה, רלוונטיות העובדות לא רק ביחס למניות שנמכרו, אלא גם ובעיקר ביחס ל-"נתיב הכסף" ולשרשרת ההחזקה במניות דיברסינט במרוצת השנים. המערערת סירבה לספק למשיב תמונה מלאה: היא סירבה להגיש דוחות שנתיים מבוקרים, לא העבירה את ההסכם למכירת הטכנולוגיה לדיברסינט, לא מסרה מידע אודות מה שאירע עם מיליוני מניות דיברסינט שקיבלה לטענתה בראשית הדרך, לראשונה בדיון ההוכחות טענה כי מיליוני המניות הללו "נעלמו" וכי היא ניהלה תביעה בעקבות כך – שאף את מסמכיה ואת הסכם הפשרה שנטען כי הושג בעניינה סירבה המערערת להציג, המערערת לא העבירה את מסמכי התביעה בתביעת ליהמן ולא סיפקה מידע של ממש אודות תנועות הכספים בחשבונות הבנק הרלוונטיים מהן ניתן היה ללמוד מי שילם עבור רכישת המניות ומי קיבל את תמורת מכירות המניות שהיו במרוצת השנים. בדרך זו מנעה המערערת מהמשיב ומבית המשפט – לבחון את תמונת הדברים לאשורה ולהשתכנע, כפי שמוטל על המערערת לשכנע, כי היא הייתה הבעלים שביושר של המניות.