ד. סירוב לספק תשובה בהליכי השומה לשאלה מה אירע עם מיליוני המניות של דיברסינט שהתקבלו בעסקת הטכנולוגיה. מדובר בשאלה מרכזית לצורך הבנת התמונה בכללותה, כמו גם לשם בחינת השאלה מי מימן את רכישת המניות שנמכרו.
ה. לראשונה בחקירה הנגדית העלאת הטענה כי מניות התמורה בעסקת הטכנולוגיה, נגנבו/נעלמו, תוך שאף לאחר השמעת הטענה בשלב מאוחר זה, הותרת האירוע בכללותו לוט בערפל.
ו. לראשונה בחקירה הנגדית העלאת הטענה כי המערערת הגישה תביעה נגד דיברסינט ונגד 8 אחרים בגין העלמות מניות התמורה בעסקת הטכנולוגיה – ואי הצגת מסמכי התביעה. מדיווח של דיברסינט לבורסה (ראו לדוגמה מוצג 27 עמ' 12/103 ומוצג 48 1.16B למוצגי המערערים) עולה כי מדובר בתביעה של קרן בסך 25 מיליון דולר. ספק בעיניי אם הסכם הפשרה מול דיברסינט, אשר כלל הקצאה של מניות ואופציות, משקף את כל הסכומים ששולמו (למערערת או למרדכי או אולי למערער) במסגרת התביעה, אשר כאמור הוגשה אף כנגד 8 נתבעים נוספים שאת פרטיהם לא טרחה המערערת למסור ושאין דרך לדעת כיצד הסתיימה התביעה מולם. מדובר בנתונים עובדתיים שאינם ידועים למשיב ולבית המשפט, בשל סירובה של המערערת להמציא את המסמכים לביקורת המשיב.
סמיכות הזמנים בין תביעת דיברסינט והסכם הפשרה, לבין רכישת המניות שבגין מכירתן מתבקש ההפסד – היא רבה, ולכן אי מסירת מידע זה מכרסמת באופן דרמטי ביכולת המשיב לבצע ביקורת שומתית.
ז. הטענה כי יחד עם התביעה בגין העלמות מיליוני המניות הגיש מרדכי תביעה אישית נגד דיברסינט בבית הדין לעבודה בישראל, וכי שתי התביעות יושבו בהסכם פשרה – מבלי שיוצגו המסמכים עצמם [הסכם משותף לשתי התביעות? – ההסכם עצמו כמובן לא הוצג (אך ראו ההודעה של דיברסינט לבורסה, מוצג 30 למוצגי המשיב, עמ' 870, ממנו נראה כי הסכם הפשרה מיום 16.2.1999 התייחס לשתי התביעות); כך גם לא הוצגו מסמכי התביעה בבה"ד לעבודה בישראל, אך הוצג מסמך (מוצג 78) המלמד באופן לא מפתיע כי הם כבר בוערו].
--- סוף עמוד 28 ---
ח. לראשונה בחקירה הנגדית מסירת עובדת קיומו של חשבון נוסף של מרדכי, בו היו מניות של דיברסינט ואשר הוחזקו כביכול עבור המערערת. נתון עובדתי זה, הוסתר מעיני המשיב במשך כל שנות דיוני השומה.
ט. אי העברת כתבי הטענות (כגון כתב התביעה וכתב ההגנה) בתביעה שהגיש מרדכי כנגד ליהמן (לטענתו, בשם המערערת).
י. אי העברת דפי חשבונות הבנק (הכוללים את התנועות בחשבונות ואת היתרה בחשבונות), מהם ניתן היה ללמוד מי מימן את רכישת המניות שההפסד בגין מכירתן נדרש, ומי קיבל את התמורה ממכירות מניות שבוצעו במרוצת השנים, כמו גם על אופן התנהלות הצדדים בזמן אמת.