המערערים טענו בסיכומיהם כי הדרישה להראות את נתיב הכסף היא הרחבת חזית. אין בידיי לקבל טענה זו. ראשית, הוכחת נתיב הכסף, במקרה בו מתבקש קיזוז הפסד, היא בבחינת מושכלות יסוד. שנית וחשוב עוד יותר, במקרה כאן הוכח כי המערערת התבקשה, בין שאר הבקשות הרבות שהופנו אליה, להציג את נתיב הכסף. כך, בעמ' 2 למוצג 46, פרוטוקול דיון שומה מיום 7.9.2017 נכתב:
ש. מה מקור הכסף של רכישת המניות שבבעלות נוקאג' – להראות נתיב של הכסף (מסמכים מבססים).
ת. לא רלוונטי לדיון.
ש. למה לא?
ת. כי בשנים ההם לא הייתה תושבת ישראל.
הנה לפנינו כי המערערת נדרשה כבר לפני שנים, בשלב דיוני השומה, להציג את נתיב הכסף לרכישת המניות, אלא שהיא בחרה שלא לעשות כן.
ב. 18.2.2000 – רכישת 300,000 מניות:
לטענת המערערים מקור מניות אלה בהסכם הפשרה בתביעה שהגישה המערערת נגד דיברסינט (כשלראשונה במסגרת חקירת העדים נמסר כי התביעה הייתה בגין העלמות מניות התמורה בעסקת הטכנולוגיה).
לא רק שהמידע "המלא", אם בכלל ניתן כך לכנותו, נמסר רק בשלב דיון ההוכחות, אלא שהמערערת סירבה במשך שנים להעביר את כתבי הטענות ואת הסכם הפשרה. כך לדוגמה, בעמ' 4 למוצג 43, פרוטוקול דיון השומה מיום 18.7.2017 נכתב:
ש. אז על מה התביעה?
ת. זה לא חשוב לדיון לצורך הבנת העלות.
ובעמ' 2 למוצג 46, פרוטוקול דיון שומה מיום 7.9.2017 נכתב:
--- סוף עמוד 42 ---
"כתב התביעה לא יגיע אליכם, כי הוא לא שייך לשנות המס הנדונות".
בדיוני השומה הנזכרים לעיל, הוסבר למערערים שוב ושוב כי המידע נחוץ לשם עריכת הליך הביקורת השומתית, אלא שהמערערים בחרו כאמור שלא להעביר את המידע [המערערת העבירה מכתב מעו"ד שייצג אותה ככל הנראה באותם הליכים, המצוי בנספח 27 לנספחי המשיב, בעמ' 806-805 לנספחים, אלא שמכתב זה, מעבר ללשונו הזהירה והמסתייגת, אינו יכול להוות תחליף לבחינה של המשיב את המסמכים עצמם].
תביעת דיברסינט (אשר לטענת המערערת נוגעת לתמורה שהתקבלה בעסקת הטכנולוגיה) והסכם הפשרה, אותם בחרה המערערת שלא להציג אלא רק לטעון בעניינם טענות חלקיות ובלתי ברורות (העלמות מסתורית של כ- 10 מיליון מניות; אי הבהרה כיצד יושבה התביעה ביחס לנתבעים האחרים שאינם דיברסינט, ועוד – ראו עדותו המיתממת של מרדכי בעמ' 275-273 לפרוטוקול), נוגעים אפוא ישירות למניות שנמכרו ושההפסדים בגין מכירתן מתבקשים.
יתירה מזו, לא רק שמניות אלה הן (לטענת המערערת) חלק מהסכם הפשרה, אלא שלאמיתו של דבר ובהעדר ראיות שהציגה המערערת, מתעורר חשד של ממש ואף הדעת נותנת כי חלק ניכר (אם לא כל) המניות שנרכשו, מומנו למעשה מהתמורה מעסקת הטכנולוגיה אשר התגלגלה (לטענת מרדכי והמערערת) להסכם הפשרה.