בצדק טוען המשיב כי אין זה סביר כי עסקה שלא דווחה לרשות המסים בישראל, תהווה עלות שתוכר כהפסד בעת מכירת המניות.
יתירה מזו, בצדק טוען המשיב כי באותו הסכם פשרה שהמערערת סירבה להציג, יושבה גם תביעה אישית של מרדכי, כך שבהעדר כתבי הטענות והסכם הפשרה, אין לדעת למי ועבור מה הוקצו המניות.
כך או אחרת, חובה היה על המערערת להציג את העובדות לאשורן, ואי הצגתן שומטת את הקרקע מן הטענה כי הוכחה הזכות לקיזוז ההפסדים [ושוב, ער אני למכתב מאת עורכי הדין Minden Gross (אשר צורף כמוצג 27 למוצגי המערערים), אלא שאין במכתב מסויג זה כדי להוות תחליף להצגת המסמכים המקוריים, אותם סירבו המערערים להציג, וחזקה כי ידעו מדוע].
ג. 10.8.2000 – רכישת 300,000 מניות:
המערערת טוענת כי רכשה ביום 10.8.2000 300,000 מניות דיברסינט. לטענת המערערת, מדובר בהקצאה פרטית שבוצעה לה. מסמכי ההקצאה לא הוצגו.
בצדק טוען המשיב כי במסמכי TD המצויים במוצג 48 למוצגי המערערים (שם בעמ' 1.4 ו- 1.5), אין תיעוד ברור לכניסת מניות אלה. אוסיף כי לכל היותר ניתן ללמוד שם על כניסת מניות בסך זהה במועד מאוחר יותר, אלא שלצדן מצוין מחיר נמוך מזה שציינו המערערים (כ- 3$ למניה ולא כ- 7$ כפי שטענו המערערים). המערערים אמנם הציגו פרסום מאתר אינטרנט, אודות ההקצאה וסכומה (מוצג 48 נספח 1.18 בפסקה הראשונה), אולם אכן תמוה מדוע
--- סוף עמוד 43 ---
נתונים אלה אינם מופיעים באופן ברור במסמך TD (הסבר חלקי מצוי בדברי העד, רו"ח רביע אשקר, בעמ' 101 לפרוטוקול).
אלא שלא בזה העיקר, העיקר חוזר לאותה בעיה שנזכרה כבר קודם לכן: לא הוצג נתיב הכסף – מי בפועל מימן את הרכישה שההפסד בגינה מתבקש כעת. עניין זה הועלה כאמור במסגרת דיוני השומה, אלא שהמערערת בחרה שלא לשפוך אור בעניינו (כגון בדרך הפשוטה והמקובלת בכגון זה, על ידי הצגה מלאה של דפי חשבונות הבנק והתנועות בהם).
ד. 7.5.2002 – רכישת 200,000 מניות ושמירת תעודת המניות בכספת בבנק רוטשילד:
מניות אלה, אשר כונו "מניות תעודה", התגלו על-ידי המערערת, באופן מסתורי מעט, רק ביום 8.7.2017, כארבע שנים לאחר שהחלו דיוני השומה. המערערים טענו כי המניות הוחזקו בחשבון בבנק רוטשילד וכי הם לא ידעו על רכישתן, טענה המעוררת לא מעט תמיהות.
המשיב העלה טענות אודות מידת האותנטיות של מסמך הנחזה להיות של בנק רוטשילד (מוצג 54 למוצגי המערערים), ובו הסבר להשתלשלות המניות אל חשבונו של מרדכי וגילוין המפתיע והמאוחר.