ובעמ' 776-775 מבהיר אייזנברג כי לא הוצגו למשיב הנתונים הנדרשים כדי להוכיח כי המערערת הייתה הבעלים שביושר של המניות:
--- סוף עמוד 46 ---
כמו שאמרתי, אין לי את המסמכים והסימוכין באמת לדעת, בפרט אחרי חקירתו של מוטי, ששם בכלל עלה סיפור שלם שהוסתר מפקיד השומה ונשאל והוסתר ואפשר להראות את זה בפרוטוקולים כשאני שואל מה קרה לאותן 10 מיליון מניות ואומרים לי שזה בכלל לא רלוונטי ופתאום פה יש גרסה חדשה למה קרה לאותן 10 מיליון מניות, אין לנו, הן התאיידו ואז קיבלו פיצוי, איפה כתב התביעה? איפה כתב ההגנה? איפה הפיצוי? למי הפיצוי? מי בעל הזכות שביושר במניות האלה? לשיטת פקיד השומה Knockagh היא לא בעלת הזכות שביושר במניות האלה. ייתכן, בוא נניח לגרסה שייתכן וזה של מוטי ונניח במישור המשפטי, שאני לא בקיא, ש-Knockagh מחזיקה בנאמנות עבור אותן מניות, זה מצב שהוא ייתכן, זה לא רק על ה-308 מניות, ואז אתה שואל מה עלותן? לא יודע, תביא את המסמכים מלפני זה ונדון בהם.
ובכל הנוגע לצורך בהצגת חשבונות והוכחת מימון רכישת המניות ודרך התנהלות הצדדים, העיד אייזנברג (בעמ' 781):
עוד פעם, אתה חוזר ואני נשמע אולי כמו איזו מנטרה אבל לעניין הבעלות שביושר, זה שרשום שלKnockagh- יש או שיש אסמכתה שלKnockagh- יש זה לא אומר שהכסף הוא של Knockagh והמניות שייכות והיא בעלת הזכות שביושר, זה שתראה לי עכשיו מסמך שמעיד שה-200 אלף או התעודה על שמה או שזה, זה עדיין לא אומר שהכסף היא הפיקה אותו והוא יצא ממנה.
ובאשר לצורך בדוחות כספיים מבוקרים, אותם כזכור סירבה המערערת להגיש, השיב מר אייזנברג לשאלת בית המשפט (עמ' 782):
אם בעלים משקיע בחברה אז ברגע שהחברה דורשת הפסד אז צריך לראות את הדוחות לפי סעיף 92, את הדוחות איך נוצר להם הפסד ואת השקעת הבעלים, את הלוואת הבעלים הזאת ולראות שהכסף אכן עבר, וכשיש פה איזשהו עניין של תושב ישראל שגר בחו"ל וחברה שלא חייבת לדווח בישראל וכשיש טשטוש כלשהו לכל אורך הטווח הזה בין מי בעל הזכות שביושר ומי מעביר את הכסף ומי מזרים את הכסף ועושה בחברה כבשלו אז לא בטוח שהייתי נותן לחברה כזאת הפסד, אולי כן, אבל צריך תשתית ראייתית לכך, צריך דוחות שאומרים שחברת Knockagh קיבלה הלוואה והיא, הכסף הזה עכשיו הוא שלה, היא עושה בכסף כבשלה והיא קנתה את המניות, אבל זה לא המקרה פה, אין לי דוח שמראה את זה, מבוקר על ידי רואה חשבון.