פסקי דין

עמ (מרכז) 16201-10-17 חברת Knockagh International Ltd נ' פקיד שומה פתח תקווה - חלק 6

18 אוקטובר 2020
הדפסה

20. לצד מחלוקות אלה, יש בין המערער למשיב מחלוקת מרכזית הנוגעת לסיווג הכנסות המערער מחברת X. לטענת המערער, מדובר בחברה שהקים בשנת 2008, יחד עם עוד שני שותפים.

במהלך שנות דיוני השומה, המערער סירב למסור פרטים אודות חברה זו ואודות שותפיו (לרבות שמותיהם), וזאת בטענה כי מדובר בחברה העוסקת בענייני הצפנה וכי גילוי הפרטים למשיב עלול לסכן את ביטחון שותפיו. יתירה מזו, במהלך הדיון בבית המשפט התברר כי המערער טוען כי על אף שמדובר בחברה שהוא מחזיק בכשליש ממניותיה, ושנטען כי שוויה לפחות כ- 75 מיליון דולר ואף הרבה מעבר לכך, הרי שהוא אינו יודע לתת פרטים בסיסיים אודותיה (כגון: היקף הכנסותיה, מקום פעילותה בעולם, ועוד) וכן לדבריו, מעולם לא ראה את דוחותיה הכספיים או מסמך אחר המלמד על הכנסותיה.

המערער טוען כי במרוצת השנים 2012 – 2014 רכשה ממנו חברת X חלק (קטן) ממניותיו בחברה זו, תמורת סך של כ- 18 מיליון ₪.

--- סוף עמוד 7 ---

את רווח ההון שנוצר לו לטענתו ממכירת מניות חברת X, קיזז המערער כנגד הפסדיה הנטענים של המערערת ממכירת מניות דיברסינט, שכן כזכור, המערערת היא חברה משפחתית והמערער הוא הנישום המייצג בה.

בהעדר נתונים של ממש אודות חברת X, המשיב אינו מקבל את תמונת הדברים. לטענת המשיב, חוסר הסבירות הקיצוני בתמונה המוצגת, מעורר את החשד כי מדובר בבדיה, אשר נועדה לאפשר להביא לארץ ללא תשלום מס, רווחים שהופקו בחו"ל (ע"י המערער או ע"י מרדכי) במרוצת השנים, ושאת פרטיהם הנכונים בוחרים המערערים שלא לחשוף. במצב דברים זה, סיווג המשיב את הכנסות המערער מחברת X כהכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(10) לפקודה, ולחילופין כהכנסה מדיווידנד לפי סעיף 2(4) לפקודה, כך שלטענת המשיב - אין לקזז כנגדה את הפסדי ההון הנטענים ממכירת מניות דיברסינט.

21. כבר כאן אבקש לתאר את המאפיין חלק גדול מהמחלוקות עליהן נסובים הערעורים:

אין, ולא יכולה להיות מחלוקת, כי כמעט בכל העניינים השונים הנדונים בערעורים שאוחדו, המערערים נמנעו, באופן מודע ומכוון לאורך שנות דיוני השומה, מלספק למשיב, ולאחר מכן אף לבית המשפט, מידע שהתבקש על-ידי המשיב.

לאור זאת, שאלה מרכזית בה למעשה חלוקים הצדדים, היא האם המידע שסירבה המערערת למסור הוא אכן מידע נחוץ או לא.

22. נערכו שורה של דיוני שומה במשרדי המשיב, אך אלה הסתיימו מבלי שהצדדים הגיעו לכדי הסכמות. משכך, בהתאם לסמכותו הקבועה בסעיף 153 לפקודה, הוציא המשיב למערערים שומות בצווים והמערערים הגישו מספר ערעורים, אשר לבקשת הצדדים ובשים לב לכך שבחלק ניכר מהשנים עוסקים הערעורים באותן סוגיות החוזרות מידי שנה, נדונו הערעורים במאוחד.

עמוד הקודם1...56
7...80עמוד הבא