העד Y אכן העיד כי חברת X רכשה מאת המערער את מניותיו, אולם לאור מכלול הנימוקים הנזכרים לעיל, אין בידיי לתת אמון בעדות זו ולקבוע על בסיסה, כי כך הם פני הדברים. העד Y טען כי לחברה X יש מפעלי ייצור בארה"ב, בבריטניה ובאינדונזיה, כי יש לה לקוחות רבים וכי
--- סוף עמוד 57 ---
שוויה מוערך לטענתו בין 100 ל- 200 מיליון דולר. לפעילות שכזו יש בהכרח ראיות ממשיות, ואי המצאתן במשך שנות דיוני השומה – מדברת בעד עצמה, מעוררת בצדק את חשדות המשיב ופוגעת באפשרות לתת אמון בדברים.
138. המשיב, כאמור לעיל, חושד כי חברת X אינה אלא בדיה, שנועדה לאפשר למערער להביא לארץ כספים שלא דווחו למשיב (בין אם על-ידי המערער – בעקבות ייעוץ מקצועי או שירות שנתן אגב הפעלת תחומי מומחיותו, ובין אם על-ידי מרדכי).
נוכח ההסתרה בה נקט המערער לאורך שנים ארוכות, קשה לקבוע מסמרות בדבר, ואף אין זה נחוץ.
נטל ההוכחה להוכיח את סיווגה הנכון של הכנסה, רובץ לפתחו של המערער. לאור ההסתרה רבת השנים, מתעוררים ספקות של ממש בנוגע למהותה של ההכנסה. במצב דברים שכזה ובנסיבות החריגות של המקרה כאן, אני סבור כי צדק המשיב בקביעתו כי יש לסווג את ההכנסה בהתאם לסיווג המוביל לתוצאת המס הגבוהה יותר – והיא כהכנסה פירותית אשר סעיף המקור לה הוא 2(1) או 2(10) לפקודה.
בידי המערער היה לשפוך אור על מהות ההכנסה ולשתף פעולה עם הליכי השומה שנועדו לשם כך. המערער בחר שלא לנהוג כאמור, ויש להניח כי ידע מדוע.
139. בשולי הדברים אציין כי המערער מלין על כך כי בשנים עברו, קיבל המשיב את סיווג הכנסותיו מחברה X כדיבידנד (תוך שהמשיב משקיע את מרצו "רק" בשאלת קיזוז הדיבידנד כנגד הפסדים להם טוען המערער), ורק בשנות המס הנוכחיות נזכר הוא להעלות טענות ולפיהן יש לסווג את ההכנסה כהכנסה שסעיף המקור לה הוא 2(1) או 2(10) לפקודה. אכן, כך הם פני הדברים, אולם דומה כי גם בעניין זה אין למערער להלין אלא על עצמו. כאשר ביקש המערער לסווג את הרווחים מחברה X כרווחי הון ולקזזם באופן מלא כנגד ההפסדים ממכירת מניות דיברסינט, עורר הוא את תשומת ליבו של המשיב ואת בחינתו – אשר הובילה לאן שהובילה.
140. לאור כל האמור, הערעור בעניין סיווג ההכנסה מחברתX נדחה, וזו תסווג כהכנסה פירותית אשר סעיף המקור לה הוא 2(1) או 2(10) לפקודה.
חלק ג – שומת המערערת לשנת 2006
רקע ועיקרי טענות הצדדים
141. ביום 27.12.2006 קיבלה המערערת מבית ההשקעות Lehman Brothers (אשר כונה לעיל: "ליהמן"), סכום של 3,453,383 $. לדברי המערערת, סכום זה מורכב מסך של 2,810,000 $ - פיצוי בגין נזקיה, וסך של 625,383 $ ריבית.