21. גם בהסכם ההשקעה השני אומצה הסכמה זו, אך זאת מבלי שצוינה מגבלת זמן לכהונתו של המבקש כ-acting CEO.
22. כמו כן, בשני הסכמי ההשקעה אומצה בסעיף 23.4 זכות הווטו שנקבעה בהסכם המייסדים ובסעיף 8.2.1. לתקנון החברה, ונקבע כי הדירקטוריון לא יוכל לקבל החלטות לעניין העסקה או פיטורין של ההנהלה בחברה, ללא הסכמת המבקש והמשיב שניהם ("both") – אולם, היכולת להפעיל את הזכות הותנתה בהיוועצות בתום לב עם שאר חברי הדירקטוריון (להלן: "זכות הוטו בהסכמי ההשקעה", וביחד עם זכות הוטו בתקנון: "זכות הוטו") , וכך לשון הסעיף:
"23.4 […] the Board of Directors shall - subject to applicable Israeli laws – not be entitled to adopt resolutions with respect to hiring and dismissal of management of the Israeli Subsidiary (VP level and chief level, e.g. CEO/CTO/COO/CMO/CFO/CBO) without the prior consent of both HaB and YoH, provided however that HaB and YoH shall be obligated to consult in good faith with the Board of Directors" [הדגשות שלי –ח.כ] .
23. בנוסף, בהסכם ההשקעה השני נקבעה הוראה לפיה החל ממועד כניסתו של הסכם ההשקעה השני לתוקף, יבוטלו לאלתר כל ההסכמים הקודמים בין החברה האם, בעלי מניותיה, מייסדיה ומשקיעיה – בכל הנוגע לזכויות הצבעה, זכויות אחרות בחברה או כל נושא אחר הקשור בהן.
24. כמו כן, ביום 31.12.2018 נחתם הסכם למתן שירותים בין המבקש – באמצעות חברה בבעלותו, לבין החברה (להלן: "הסכם למתן שירותים"). בין היתר, מתייחס הסכם מתן השירותים לתפקידו של המבקש כיו"ר פעיל ( (Executive Active Chairman וכמנכ"ל החברה בפועל.
25. בחודשים מאי-יוני 20' החל להתגלע הסכסוך בין הצדדים. זאת, לאחר שהמשיבים ביקשו לפעול למינוי מנכ"ל קבוע לחברה על רקע השגותיהם על תפקודו של המבקש, ואילו המבקש התנגד לכך ונתלה בהוראות ההסכמים בין הצדדים, לפיהן כל מינוי או העברה מתפקיד של חבר הנהלה בחברה תעשה אך בהסכמתו (ובהסכמת המשיב).
26. ביום 08.07.2020 התכנסה ישיבת דירקטוריון שזימן המבקש, על מנת לקיים דיון פתוח במצב החברה ("open discussion on the company status"). באותה הישיבה ביקשו המשיבים לדון במינוי ועדת איתור להליך איתור מנכ"ל לחברה. המבקש, שהתנגד לכך, החליט להשתמש בסמכותו כיו"ר הדירקטוריון ולנעול את הישיבה. המשיבים המשיכו את הישיבה והחליטו פה אחד למנות ועדת איתור, לצורך ניהול ההליך למציאת מנכ"ל קבוע וכשיר לחברה (להלן: "ועדת האיתור" או "הוועדה"), ולמנות יועצים משפטיים לחברה, בפרט לעניין איתור מנכ"ל. באשר להרכב הועדה – נקבע כי זו תורכב מכל חברי הדירקטוריון – לרבות המבקש – ומשקיף.
27. בעקבות הישיבה מיום 08.07.2020 ופרסום החלטות הדירקטוריון, התקיימו חילופי דברים בין הצדדים, במסגרתם המבקש הביע בפני המשיבים, לרבות באמצעות בא כוחו, את עמדתו לפיה ההחלטות שהתקבלו נעילת הישיבה על-ידו, אינן בתוקף ואינן מחייבות את החברה.
28. ביום 14.07.2020 התקבלה החלטה על ידי החברה האם, שכאמור היא בעלת המניות היחידה בחברה הבת, לפיה יתוקן תקנון החברה (הבת), כך שיתווסף לו סעיף לפיו רשאים שני דירקטורים בחברה לזמן ישיבת דירקטוריון, בהתראה של 48 שעות בטרם הישיבה. לטענת המשיבים, ההחלטה לוותה בייעוץ משפטי. עד כה, סמכות זו הייתה בלעדית ליו"ר הדירקטוריון החברה, הלא הוא המבקש.
29. על יסוד תיקון זה, התקיימה ביום 17.07.2020 ישיבת דירקטוריון שעל סדר יומה אשרור (ratify) ההחלטות שהתקבלו בישיבת הדירקטוריון מיום 08.07.2020.
ישיבת הדירקטוריון נשוא הבקשה
30. ביום 29.9.2020 נשלח זימון לישיבת דירקטוריון, שצפויה להיערך ביום 01.10.2020. בזימון הישיבה נכללו מספר נושאים על סדר היום, ובכלל זאת סיכום פעילותו של המנכ"ל הזמני בטרם ממונה מנכ"ל חדש, סיכום פעילותה של ועדת האיתור שהגיעה להחלטות סופיות ודיון בבטלותו של הסכם השירותים.
31. ביום 30.9.2020 פנה המבקש למשיבים בדרישה לדחות את הישיבה לפחות בשבוע, ליום 08.10.2020, ולהוריד מסדר היום שלה חלק מהנושאים שפורטו בזימון לישיבה.
32. המשיבים דחו את הבקשה.
33. על רקע דברים אלו הוגשו בפניי התובענה העיקרית והבקשה לסעדים זמניים, בה אכריע כעת.
תמצית טענות הצדדים לעניין הבקשה לסעדים זמניים