המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ה"פ 1618-10-20 בורן נ' אינספקטו איי.אמ.וי בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
לפני כב' השופט חאלד כבוב, סגן נשיא
מבקש
הראל בורן
ע"י ב"כ עו"ד ניר כהן, לשם, בן-ארצי ושות'
מרחוב ברקוביץ' 4, תל אביב 6423806
טל':03-6968270; פקס: 03-6968277
נגד
משיבים
1. אינספקטו איי.אמ.וי בע"מ
ע"י בא כוח עו"ד ד"ר גלעד וקסלמן ושגיא לוק
ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות'
מבית אסיה, רחוב ויצמן 4 תל אביב-יפו
טל': 03-6922020; פקס': 03-6966464
2. יונתן חייט
3. RAUSCHENBUSCH ALEXANDER
4. VILLINGER THOMAS
כולם ע"י בא כוח עו"ד רועי בלכר
ממשרד קריספין רובינשטיין בלכר ושות'
ממגדל ב.ס.ר 4, רחוב מצדה 7, בני ברק
טל': 073-3202021; פקס': 073-320031
החלטה
פתח דבר
1. לפניי בקשה לסעד זמני שהגיש המבקש, הראל בורן (להלן: "המבקש" או "הראל"), בגדרי הליך המרצת הפתיחה שבכותרת, כנגד המשיבים אינספקטו איי.אמ.וי. בע"מ (להלן: "החברה"), יונתן חייט (להלן: "המשיב" או "יונתן"), Alexander Rauschenbunsch (להלן: "אלכסנדר" או "משיב 3") ו-Thomas Villinger (להלן: "תום" או "משיב 4") ("יונתן", "אלכסנדר" ו-"תום", להלן ביחד: "המשיבים") (להלן: "הבקשה").
2. הבקשה הוגשה במעמד צד אחד ביום 01.10.2020, ובמסגרתה התבקשו סעדים שתכליתם מניעת קבלת החלטות מסוימות על ידי דירקטוריון החברה בישיבת דירקטוריון שנקבעה לאותו היום – 01.10.2020, הנוגעות, בין היתר, לתפקידיו של המבקש בחברה (להלן: "הישיבה").
3. בתוך כך, עתר המבקש למתן צו האוסר על המשיבים מכינוסה וקיומה של הישיבה במועד שנקבע לה, ובכל מועד נדחה אחר; לחלופין, למתן צו האוסר על המשיבים מלהעלות לדיון בישיבה את הנושאים המפורטים בסעיפים 5-3 לסדר היום שלה, ולקבל החלטה בהם; לחלופי חלופין, למתן צו המתלה כל החלטה שתתקבל, אם וככל שתתקבל, בישיבה, ואוסר על המשיבים וכל אחד מהם להוציאה לפועל ו/או לממשה בכל דרך שהיא.
4. בהחלטתי מיום 01.10.2020 מצאתי להיעתר לסעד החלופי לחלופי שהתבקש, ונתתי צו המתלה כניסה לתוקף והוצאתה אל הפועל ו/או מימושה בכל דרך אחרת של כל החלטה שתתקבל בישיבת הדירקטוריון, אם וככל שתתקבל. זאת, עד לקיום דיון במעמד הצדדים או מתן כל החלטה אחרת (להלן: "ההחלטה בבקשה לסעדים ארעיים").
5. במסגרת החלטה זו, נתתי דעתי באשר לאיזון הראוי בנסיבות המקרה בין האינטרסים של המבקש לאינטרסים של המשיבים, ובתוך כך קבעתי (סעיף 15 להחלטה בבקשה לסעדים ארעיים):
" [...] מצאתי כי מתן הסעד החלופי כאמור, מהווה איזון ראוי בין אינטרס המבקש מחד, לבין אינטרס המשיבים מאידך.
ודוק, ובשים לב לתקופת החירום בו מצוי המשק, סבורני כי אי-מניעת כינוס ישיבת הדירקטוריון לצורך המשך ניהולה השוטף של החברה וקבלת ההחלטות הנדרשות, מחד; יחד עם דחיית כניסתן לתוקף של ההחלטות שתתקבלנה שם, עד לקיום דיון במעמד הצדדים ו/או החלטה אחרת – מהווה איזון ראוי בין שמירת האינטרס של המבקש, ומניעת פעולות אשר יהא בהן כדי לשנות ו/או לפגוע ו/או לגרוע מזכויותיו בהתאם למצב הקיים היום, ועד לבירור טענותיו גופא.
כן יש לציין, כי גם לשיטת המבקש עצמו, הרי שמבחינה חוקית אין מחלוקת כי המשיבים רשאים לפעול לכינוסה של ישיבת דירקטוריון בהתראה של 48 שעות – כפי שנעשה על-ידם, וזאת בהתאם לתקנון החברה."
6. בנוסף, התייחסתי בהחלטתי למשקל שניתן בנסיבות המקרה דנן למועד הגשתה של הבקשה, שהוגשה אך בחלוף מספר חודשים ממועד קרות חלק מהאירועים המרכזיים בבסיסה, ולעניין זה קבעתי (סעיף 16 להחלטה בבקשה לסעדים ארעיים):
" [...] לעניין זה מצאתי טעם לפגם בעובדה כי אף לשיטתו של המבקש עצמו, ראשיתה של מסכת האירועים והחלטתם של המשיבים בדבר הזזת המבקש מתפקידו כמנכ"ל החלה עוד בחודש יוני – היינו, למעלה משלושה [חודשים –ח.כ] עובר להגשת הבקשה דנן, ונדמה כי ראוי היה כי המבקש יקדים פנייתו לבית-המשפט בעניין"
7. בהמשך, הוגשו תשובות המשיבים לבקשה, וכן הוגשה תגובתו של התובע.
8. משהתקיימה הישיבה כמתוכנן, מתמקדות טענות הצדדים בחוקיותן של ההחלטות שהתקבלו בישיבה, העומדות במחלוקת בין הצדדים. כמו כן, התייתר הצורך בדיון בסעד העיקרי בבקשה ובסעד החלופי, וכעת עומד המבקש על הותרת הצו המתלה שניתן על-ידי ביום 01.10.2020 על כנו, עד להכרעה בתיק העיקרי – וביחס לכך הכרעתי דנן.
9. ביום 28.10.2020 התקיים בפניי דיון בבקשה במעמד הצדדים. במהלך הדיון ניסיתי להביא את הצדדים לכדי הסכמה באופן שייתר את הצורך בהכרעה בבקשה, ותוך איזון בין שמירה על טובתה של החברה, לבין מתן הגנה מספקת לזכויותיו של המבקש. אולם, כפי שיפורט בהמשך, בין הצדדים לא הושגה הסכמה, וזאת בעיקר נוכח סירובו של המבקש להצעות שהונחו בפני הצדדים, ומשכך נדרשת החלטה בבקשה.
הצדדים להליך ותמצית העובדות הנדרשות
הצדדים
10. החברה, המשיבה 1, היא חברת הזנק העוסקת בפיתוח, שיווק ומכירה של מוצרי בקרת איכות לקווי ייצור תעשייתיים באמצעות טכנולוגיית ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית.
11. המבקש, הראל בורן, הוא עורך דין בעברו, מנהל ובנקאי השקעות, הפעיל מזה שנים בתעשיית ההייטק. מאז הקמתה של החברה הוא משמש כיו"ר דירקטוריון שלה וכמנכ"ל. כמו כן, מחזיק המבקש ב-20.2% ממניות חברת TinyInspektor GmbH, חברה זרה הרשומה בגרמניה שהיא בעלת המניות היחידה בחברה (להלן: "החברה האם").
12. המשיב, יונתן חייט, הוא דירקטור בחברה, ומכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה (CTO). כמו כן, בדומה למבקש, מחזיק המשיב ב-20.2% ממניות החברה האם.
13. המשיב 3, אלכסנדר, הוא אזרח זר, והוא המייסד והמנכ"ל של חברת Grazia Fonds MN Gmbh & CO. KG, קרן השקעות המחזיקה ב-19.18% ממניות חברת האם, ומטעמה מכהן המשיב 3 כדירקטור בחברה.
14. המשיב 4, תום, גם הוא אזרח זר, והוא מכהן כמנכ"ל בחברת Zukunftsfonds Heilbronn Gmbh & Co. KG המחזיקה כ-15.93% ממניות חברת האם, ומטעמה מכהן המשיב 4 כדירקטור בחברה.
רקע עובדתי והסכסוך בין הצדדים
15. ביום 02.02.2017 התקשרו המבקש והמשיב בהסכם מייסדים להקמת החברה, שפעילותה בתחום מוצרים ושירותים של בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת (להלן: "הסכם המייסדים").
16. הסכם המייסדים קבע כי המשיב ישמש כ-CTO של החברה, וכי המבקש ישמש כיו"ר הדירקטוריון, יו"ר פעיל ("Executive Active Chairman") ובנוסף כמנכ"ל בפועל של החברה ("acting CEO") בשנה הראשונה להקמתה, וכן ובכל זמן בו לא יימצא אדם המתאים לשמש כ-CEO של החברה, ובלשון סעיף 6.1.1 ההסכם:
"Harel will also serve as the Acting Chief Executive Officer of the company ("acting CEO") for the first year following the Trance A Closing Date […] and at any time in which the company is unable to procure the services of a duly qualified individual to serves as the Chief Executive Officer of the company ("the CEO")."
17. באפריל 2017 הוקמה החברה, וכל מניותיה הועברו לבעלות חברת האם.
18. סעיף 8.2.1 לתקנון החברה (להלן: "התקנון") אימץ הוראה שהייתה קיימת גם בהסכם המייסדים, לפיה החברה לא תאמץ החלטות הנוגעות להעסקה ופיטורין של חברי הנהלה, ובכלל זאת לעניין מנכ"ל החברה, ללא הסכמתם של המבקש והמשיב (להלן: "זכות הוטו בתקנון"), וכדלהלן:
"8.2 Notwithstanding the above in article 8.1, the Company shell not adopt any resolution with respect to:
8.2.1 the hiring and dismissal of management (VP level and chief level, e.g. CEO/CTO/COO/CMO/CFO/CBO) without the consent of Harel and Yonatan; or […]"
19. מאז הקמת החברה, התקיימו שני סבבי השקעה מרכזיים לצורך מימון הפיתוח הטכנולוגי ושיווק מוצר החברה – באפריל 2017 ובאוגוסט 2019. במסגרת הסבבים האלו נחתמו שני הסכמי השקעה בין המבקש, המשיב, והמשקיעים בכל סבב, ובמסגרתם הוקצו למשקיעים מניות בחברת האם ומונו מטעמם דירקטורים בחברה – ההסכם הראשון נחתם ביום 30.11.2017 וההסכם השני נחתם ביום 29.08.2019 (להלן, בהתאמה: "הסכם ההשקעה הראשון" ו-"הסכם ההשקעה השני" ויחד "הסכמי ההשקעה").
20. במסגרת הסכם ההשקעה הראשון, מונו המשיבים 3 ו-4 לדירקטורים בחברה. כמו כן, הוסכם כי החברה תעשה מאמצים סבירים כדי למנות את המבקש כ- Executive Active Chairmanשל החברה, וכן כמנכ"ל בפועל ("acting CEO") של החברה לתקופה של שנתיים, שתחילתה ביום 10.05.2017.
21. גם בהסכם ההשקעה השני אומצה הסכמה זו, אך זאת מבלי שצוינה מגבלת זמן לכהונתו של המבקש כ-acting CEO.
22. כמו כן, בשני הסכמי ההשקעה אומצה בסעיף 23.4 זכות הווטו שנקבעה בהסכם המייסדים ובסעיף 8.2.1. לתקנון החברה, ונקבע כי הדירקטוריון לא יוכל לקבל החלטות לעניין העסקה או פיטורין של ההנהלה בחברה, ללא הסכמת המבקש והמשיב שניהם ("both") – אולם, היכולת להפעיל את הזכות הותנתה בהיוועצות בתום לב עם שאר חברי הדירקטוריון (להלן: "זכות הוטו בהסכמי ההשקעה", וביחד עם זכות הוטו בתקנון: "זכות הוטו") , וכך לשון הסעיף:
"23.4 […] the Board of Directors shall - subject to applicable Israeli laws – not be entitled to adopt resolutions with respect to hiring and dismissal of management of the Israeli Subsidiary (VP level and chief level, e.g. CEO/CTO/COO/CMO/CFO/CBO) without the prior consent of both HaB and YoH, provided however that HaB and YoH shall be obligated to consult in good faith with the Board of Directors" [הדגשות שלי –ח.כ] .
23. בנוסף, בהסכם ההשקעה השני נקבעה הוראה לפיה החל ממועד כניסתו של הסכם ההשקעה השני לתוקף, יבוטלו לאלתר כל ההסכמים הקודמים בין החברה האם, בעלי מניותיה, מייסדיה ומשקיעיה – בכל הנוגע לזכויות הצבעה, זכויות אחרות בחברה או כל נושא אחר הקשור בהן.
24. כמו כן, ביום 31.12.2018 נחתם הסכם למתן שירותים בין המבקש – באמצעות חברה בבעלותו, לבין החברה (להלן: "הסכם למתן שירותים"). בין היתר, מתייחס הסכם מתן השירותים לתפקידו של המבקש כיו"ר פעיל ( (Executive Active Chairman וכמנכ"ל החברה בפועל.
25. בחודשים מאי-יוני 20' החל להתגלע הסכסוך בין הצדדים. זאת, לאחר שהמשיבים ביקשו לפעול למינוי מנכ"ל קבוע לחברה על רקע השגותיהם על תפקודו של המבקש, ואילו המבקש התנגד לכך ונתלה בהוראות ההסכמים בין הצדדים, לפיהן כל מינוי או העברה מתפקיד של חבר הנהלה בחברה תעשה אך בהסכמתו (ובהסכמת המשיב).
26. ביום 08.07.2020 התכנסה ישיבת דירקטוריון שזימן המבקש, על מנת לקיים דיון פתוח במצב החברה ("open discussion on the company status"). באותה הישיבה ביקשו המשיבים לדון במינוי ועדת איתור להליך איתור מנכ"ל לחברה. המבקש, שהתנגד לכך, החליט להשתמש בסמכותו כיו"ר הדירקטוריון ולנעול את הישיבה. המשיבים המשיכו את הישיבה והחליטו פה אחד למנות ועדת איתור, לצורך ניהול ההליך למציאת מנכ"ל קבוע וכשיר לחברה (להלן: "ועדת האיתור" או "הוועדה"), ולמנות יועצים משפטיים לחברה, בפרט לעניין איתור מנכ"ל. באשר להרכב הועדה – נקבע כי זו תורכב מכל חברי הדירקטוריון – לרבות המבקש – ומשקיף.
27. בעקבות הישיבה מיום 08.07.2020 ופרסום החלטות הדירקטוריון, התקיימו חילופי דברים בין הצדדים, במסגרתם המבקש הביע בפני המשיבים, לרבות באמצעות בא כוחו, את עמדתו לפיה ההחלטות שהתקבלו נעילת הישיבה על-ידו, אינן בתוקף ואינן מחייבות את החברה.
28. ביום 14.07.2020 התקבלה החלטה על ידי החברה האם, שכאמור היא בעלת המניות היחידה בחברה הבת, לפיה יתוקן תקנון החברה (הבת), כך שיתווסף לו סעיף לפיו רשאים שני דירקטורים בחברה לזמן ישיבת דירקטוריון, בהתראה של 48 שעות בטרם הישיבה. לטענת המשיבים, ההחלטה לוותה בייעוץ משפטי. עד כה, סמכות זו הייתה בלעדית ליו"ר הדירקטוריון החברה, הלא הוא המבקש.
29. על יסוד תיקון זה, התקיימה ביום 17.07.2020 ישיבת דירקטוריון שעל סדר יומה אשרור (ratify) ההחלטות שהתקבלו בישיבת הדירקטוריון מיום 08.07.2020.
ישיבת הדירקטוריון נשוא הבקשה
30. ביום 29.9.2020 נשלח זימון לישיבת דירקטוריון, שצפויה להיערך ביום 01.10.2020. בזימון הישיבה נכללו מספר נושאים על סדר היום, ובכלל זאת סיכום פעילותו של המנכ"ל הזמני בטרם ממונה מנכ"ל חדש, סיכום פעילותה של ועדת האיתור שהגיעה להחלטות סופיות ודיון בבטלותו של הסכם השירותים.
31. ביום 30.9.2020 פנה המבקש למשיבים בדרישה לדחות את הישיבה לפחות בשבוע, ליום 08.10.2020, ולהוריד מסדר היום שלה חלק מהנושאים שפורטו בזימון לישיבה.
32. המשיבים דחו את הבקשה.
33. על רקע דברים אלו הוגשו בפניי התובענה העיקרית והבקשה לסעדים זמניים, בה אכריע כעת.
תמצית טענות הצדדים לעניין הבקשה לסעדים זמניים
תמצית טענות המבקש
34. המבקש מבקש לבסס את טענותיו בדבר פסול ההחלטות שהתקבלו בישיבה על יסוד שני מישורים.
35. המישור הראשון, הוא המישור הפרוצדוראלי. בתוך כך, לטענת המבקש התקיימו קשיים פרוצדוראליים בזימון ישיבת הדירקטוריון נשוא הבקשה, שלאורם יש הצדקה לבטל את ההחלטות שהתקבלו במסגרתה, וכאמור לפחות להמשיך להתלותן בשלב זה. בתוך כך, נטען על ידי המבקש כי בזימון הישיבה, שנשלח בהתראה של 48 שעות בלבד, הוצגו נושאים מורכבים שלטענת המבקש לא נוסחו בצורה בהירה, והנוגעים בחלקם באופן ישיר לתפקידיו של המבקש בחברה, ולהחלטות אסטרטגיות הנוגעות לעתידה של החברה. בנוסף, לטענת המבקש, הזימון נשלח ללא חומרי רקע כראוי וכנדרש בטרם ישיבת דירקטוריון. עוד טוען המבקש כי בחינת פרוטוקול הישיבה נשוא הבקשה לעומת הנושאים שהוצגו בזימון הישיבה, מעלה כי הזימון הסתיר סוגיות רבות שנדונו בישיבה מבלי שפורטו בזימון.
36. בנוסף, טוען המבקש כי טענות המשיבים לעניין בטלותו של הסכם השירותים הובאו בפניו לראשונה אך עם הזימון לישיבה.
37. זאת ועוד, לטענת המבקש ההחלטה על תיקון תקנון החברה מיום 14.07.2019 באופן שמאפשר לשני דירקטורים לכנס ישיבת דירקטוריון, הייתה לא חוקית וזימון הישיבה על בסיסה אינו חוקי בהתאם.
38. המישור השני לטענותיו של המבקש, הוא המישור המהותי הנוגע לזכויותיו של המבקש מכוח התקנון ומכוח ההסכמות בין הצדדים. בתוך כך, לטענת המבקש סעיף 8.2.1 לתקנון קובע בלשון ברורה כי ללא קבלת הסכמתו המוקדמת של המבקש, החברה לא יכולה לקבל החלטה בדבר הדחה או מינוי מנהל, לרבות מנכ"ל לחברה. לטענתו, משלשון התקנון ברורה ובהירה, על החברה לפעול לפיה ולא להעביר את המבקש מתפקידו ללא הסכמתו, ועל כן יש להותיר את המחלוקת בין הצדדים לעניין כוונת הצדדים בעת ניסוח ההוראה להתברר בהליך העיקרי.
39. זאת ועוד, המבקש מבקש לדחות את טענות המשיבים כי הסתיר עובדות רלוונטיות מבית המשפט. לטענתו, לא התייחס בבקשתו להוראה בסעיף 6.1.1 לתקנון כיוון שמדובר בהוראה שאינה בתוקף היום, והמבקש לא סבר כי היא רלוונטיות לצורך הבקשה.
40. בנוסף, לטענת המבקש, זכות הווטו בתקנון אינה משותפת לו ולמשיב כפי שסוברים המשיבים, אלא שלשון סעיף 8.2.1 לתקנון ברורה ומקנה לכל אחד מהמייסדים זכות וטו נפרדת.
41. אשר למאזן הנוחות, עומד המבקש על כך שזה נוטה בבירור לטובתו, שכן הנזקים שעשויים להיגרם לו אם ההחלטות שהתקבלו בישיבה (ונוגעות אליו ישירות) יצאו אל הפועל הם ברורים, ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לאחור.
42. לבסוף, המבקש מבקש לדחות גם את טענות הסף של המשיבים. לטענתו, הימנעותו מפנייה לבית המשפט עם הקמת ועדת האיתור נבעה מסברתו כי המשיבים יזמנו אותו לישיבות הוועדה, כך שיוכל לשכנע מצדו כי לא נכון להחליפו כמנכ"ל. לעניין זה המבקש מדגיש, כי ככל שהיה מפעיל את זכות הווטו שלו בעניין מינוי מנכ"ל חדש, היה מפעיל אותה בתום לב, ולא היה מתנגד למינוי מנכ"ל אחר "רק לשם התנגדות".
תמצית טענות המשיבים
43. לשם הנוחות יוצגו להלן טענות כלל המשיבים, במאוחד.
44. לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה על הסף מחמת שיהוי וחוסר תום לב, שכן לטענתם המבקש מודע כבר חודשים לפעילותה של ועדת האיתור לפרטיה, ועודכן אף עם תחילת הראיונות עם המועמדים לתפקיד המנכ"ל. עוד לטענתם, המבקש בחר שלא לנקוט בצעדים משפטיים על מנת לעכב את דיוני ועדת האיתור. בנוסף, הם מדגישים כי המבקש בחר להסתיר בבקשתו עובדות שאינן נוחות לו, ובפרט את העובדה כי הסכם המייסדים קבע מלכתחילה כי המינוי שלו יהיה כמנכ"ל בפועל ("acting CEO") ולשנה בלבד.
45. לגוף המחלוקת, טוענים המשיבים כי זכות הוטו שניתנה למבקש ולמשיב לא נועדה לחול על כהונתו של המבקש כמנכ"ל. כך לטענתם, פרשנות כזו לזכות הוטו עומדת בניגוד להסכמות בין הצדדים לפיהן המבקש ישמש כמנכ"ל בפועל בלבד ("acting CEO") עד שיאותר לחברה מנכ"ל קבוע. כמו כן, הם מבקשים לעמוד על כך שפרשנות זו של המבקש עומדת בניגוד להוראות הדין, שכן למבקש עניין אישי מובהק בהעסקתו, ולכן לפי הדיון הוא לא יכול ליטול חלק בהצבעה. כמו כן, הם טוענים כי המבקש ויתר על זכות הוטו שלו לעניין מינוי אחר למנכ"ל משעה שלא התייעץ עם הדירקטוריון בתום לב כפי שנדרש ממנו בהסכמי ההשקעה בעת הפעלת זכות הוטו.
46. נוסף על האמור, דוחים המשיבים גם את טענותיו של המבקש לעניין חוקיות הישיבה. לדבריהם, המבקש מודע מזה חודשים לעיסוק בחברה בנושאים שהיו על סדר יומה של החברה. כמו כן, לעניין טענתו של המבקש כי לא צורפו לזימון חומרי רקע, טוענים המשיבים כי כל החומרים הרלוונטיים כבר היו לפני המבקש לאורך תקופת פעילותה של הוועדה. זאת ועוד, המשיבים הציעו למבקש, טרם הישיבה, לספק לו מענה לכל עניין שלא היה ברור לו.
47. בנוסף, לטענת המשיבים, גם אם זכות הווטו של המבקש והמשיב חלה גם על תפקידיהם, לא מדובר בזכות הנתונה לכל אחד מהם בנפרד, שכן לשון התקנון קובעת במפורש כי הזכות ניתן להם יחדיו ("both HaB and YoH"). לטענתם, כל פרשנות אחרת עלולה להביא ל"עריצות המיעוט", שתתבטא ביכולת של המבקש והמשיב לסכל כל החלטה המתקבלת על ידי הדירקטוריון, ולהביא לשיתוק החברה.
48. לבסוף, טוענים המשיבים כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור וחד משמעי לטובתם לאור הנזקים האפשריים לחברה והיעדר האמון של הדירקטוריון ובעלי המניות במנכ"ל שלה בפועל, וביכולתו לנהל את החברה. לטענת המשיבים, המבקש לא הראה אף נזק שעשוי להיגרם לו או לחברה, שלא ניתן לפצות עליו בכסף לאחר מכן. לעומת זאת, אם החברה תיכשל, הנזקים וההפסדים, לרבות עבור המבקש, יהיו גדולים לאין שיעור.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית – מתן סעדים זמניים
49. מטרתו של הסעד הזמני היא שימורו של מצב קיים במועד הגשת הבקשה, לצורך הבטחת מימושו של פסק הדין לטובת הזוכה הפוטנציאלי, כמו גם הבטחת ביצועו היעיל של פסק הדין – וכאשר הוכח כי בלא מתן הצו, עלול המבקש למצוא עצמו בעת מימוש פסק הדין בפני שוקת שבורה [ראו למשל רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc (28.11.2007); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 859-861 (מהד' 12, 2015) (להלן: "גורן")].
50. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1982 (להלן: "התקנות") קובעת את מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להידרש לבקשה למתן סעדים זמניים, וכדלהלן:
"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;
(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".
51. על יסוד כך, וכפי שהותווה בפסיקה לא אחת, כאשר בית המשפט נדרש להכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים עיקריים: (1) סיכויי התביעה להתקבל הם גבוהים; (2) מאזן הנוחות נוטה לצדו של המבקש – היינו, הנזק שייגרם למבקש בלא מתן הסעד הזמני הינו גבוה אל מול הנזק שייגרם למשיב בעקבות מתן הסעד הזמני.
בין תנאים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", במובן שככל שגובר משקלו של האחד פוחת משקלו של האחר [רע"א 4417/18 בבלפור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ פסקה 15 וההפניות שם (3.12.2018) (להלן: "עניין בבלפור"); רע"א 2592/17 מ.פ עמית בניה וייזום בע"מ נ' יצחק דהן עו"ד, פסקה 17 (26.4.2017); רע"א 972/15 אבו סמרה נ' עו"ד אלכס סקלר, פסקה 13 (17.2.2015); גורן, עמ' 864].
52. במסגרת בחינת נזקו האפשרי של המבקש, על בית המשפט לשקול כשיקול מרכזי את אופי הנזק הנטען – קרי, האם הנזקים הנטענים על ידי מי מהצדדים הם נזקים כספיים ברי פיצוי מעצם טבעם, או שמא מדובר בנזקים בלתי הפיכים (היינו, נזקים שאינם ממוניים גרידא) [עניין בבלפור, פסקה 25; ה"מ 440/79 מיקלוש נ' גולן גלובוס פרודקשנס בע"מ, פ"ד לה(2) 645 (1979)].
53. לצד כל אלו, ובין היתר מכוח חובת תום הלב החוצה שתי וערב את מסגרות המשפט כולן, נדרש בית המשפט לשקול גם שיקולים שבצדק וביושר, ובתוך כך האם הבקשה הוגשה בתום לב, והאם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש [תקנה 362(ב)(2) לתקנות; גורן, עמ' 864-866].
54. בתוך כך, נדרש גם בית המשפט ליתן דעתו האם מבקש הסעד נקט בשיהוי, שכן הגשת בקשה למתן סעד זמני בשיהוי, חותרת תחת הטענה בדבר הדחיפות במתן הסעד והיא יכולה לשמש כראיה לסתירת טענות מבקש הסעד בדבר חיוניותו ונחיצותו המיידית. לעניין זה עשויה להיות השלכה אף על מאזן הנוחות [ראו: עניין אלו עוז בע"מ, לעיל, בפסקה 11; רע"א 8630/05 ניר שיתופי- אגודה ארצית להתיישבות עובדים עבריים בישראל בע"מ נ' עיריית הוד השרון, בפסקה 6 (10.4.2007)].
55. לכל אלו נדרשתי בבואי להכריע בבקשה שלפניי, ועל יסוד אלו – מצאתי כי אין מקום להעתר לבקשה למתן סעדים זמניים, ואבאר מדוע.
מן הכלל אל הפרט
56. כפי שעולה מכתבי הטענות שהוגשו מטעם הצדדים, מסיכומיהם, ומהדיון שהתקיים בפניי בבקשה – המחלוקות המונחות ביסוד הבקשה נוגעות לחוקיות ההחלטות שהתקבלו בישיבה מושא הבקשה. מחלוקות הצדדים בעניין זה נחלקות לשני רבדים: הרובד הראשון הוא פרוצדוראלי, במסגרתו חלוקים הצדדים בשאלה האם הזימון לישיבה וכינוסה נעשו כדין; והרובד השני הוא מהותי, במסגרתו חלוקים הצדדים בדבר פרשנות ההסכמות החוזיות ביניהם בעניין זכות הווטו של המבקש בכל הנוגע למינוי מנכ"ל לחברה – זאת, הן ביחס להעברתו של המבקש עצמו מתפקיד המנכ"ל, והן לעניין מינוי מנכ"ל אחר במקומו.
57. לצורך הכרעה במחלוקת מושא הבקשה, אזי בהתאם למסגרת הנורמטיבית עליה עמדתי לעיל, אדרש עתה לסיכויי התביעה ולמאזן הנוחות, בשים לב למאזן הכוחות ביניהם. לאחר מכן אדרש בהרחבה גם לשיקולים שבצדק וביושר, ובתוכם תום לב ושיהוי, שבמקרה דנן היוו שיקולים כבדי משקל בהחלטתי לדחות את הבקשה, וכפי שיבואר להלן.
58. כן מצאתי להעיר בפתח ההכרעה, כי איני סבור שתביעת התובע היא תביעת סרק, והדעת נותנת כי כמייסדה של החברה, עומדות לו זכויות שונות, אשר חלקן אף מצאו עיגונן הן בתקנון החברה, הן בהסכמי ההשקעה שנחתמו מול בעלי המניות והמשקיעים בחברה. אולם יחד עם זאת, לצורך הכרעתי בבקשה למתן סעדים זמניים דנן, הרי שבשלב זה לא עלה בידי המבקש להניח בפני בית המשפט תשתית ראייתית ומשפטית מספקת, לצורך הוכחת זכויותיו הנטענות, בגינן הוגשה הבקשה. כך גם, התשתית העובדתית שהוצגה על-ידי המבקש, נכון לעת זו, הייתה חסרה – ועובדה זו ליוותה אותי גם היא לאורך החלטתי בבקשה.
זאת ועוד, בגדרי בחינת מאזן הנוחות, המהווה נדבך משמעותי בהכרעה בבקשה למתן סעדים זמניים, נדרש בית המשפט לשקול כלל הטענות של הצדדים בהתייחס לתשתית העובדתית המונחת בפניו, וגם לתת משקל הולם לטובת החברה. על כן, על מנת שבית המשפט יתערב בהחלטות שהתקבלו בדירקטוריון החברה, העומדת בעת הזו בפני קשיים ואתגרים שונים שמחייבים מענה – ובתוך כך, מחייבים מנכ"ל שיוכל לנווט את החברה בשיתוף פעולה עם דירקטוריון החברה, הוא זקוק לתשתית לכאורית מספקת שלא הובאה לפי שעה על ידי המבקש. זאת, בייחוד משמדובר בחברת הזנק שקבועי הזמן בה הם קצרים וההחלטות המתקבלות בה בשלבים אלו הן קריטיות.
כל אלה, היוו אף הם שיקולים דרושים לצורך הכרעתי בבקשה דנן, אולם כאמור – הכרעתי במחלוקות הצדדים היא בשלב זה באופן לכאורי ולצורך הכרעה בבקשת הסעדים הזמניים בלבד, ואין בה כדי לקבוע מסמרות ביחס לטענות הצדדים, אשר עוד יידונו בהליך העיקרי שיתנהל בפניי.