5. הסדרים ביחס להרכב חסר – ללא קשר למצבים שבהם התמעט מספר החברים בוועדה (כעניין של קבע) הדין מבקש לתת מענה למצבים שבהם חלק מן החברים אינו יכול או אינו מעוניין להגיע לישיבה מסוימת. ביחס למקרים שכאלה נקבעים הסדרים מסוג אחר – הסדרים שעניינם "דרישת קוורום", כלומר מספר חברים מינימלי שבהעדרו לא תוכל להתקיים ישיבה מסוימת. זהו עניין נפרד, והוא שמוסדר בסעיף 20 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הפרשנות) המחייב שהתכנסותו של גוף מינהלי תיעשה כאשר לפחות רוב חבריו נוכח בו. דרישה זו התקיימה במקרה דנן. חשוב להדגיש כי דרישת הקוורום נועדה למנוע מצב שבו היעדרות של חלק מהחברים בגוף – מסיבות שונות, בין מוצדקות ובין שאינן כאלה – תשבית את עבודתו. כאשר מדובר בגופים מינהליים הפועלים בשם האינטרס הציבורי, חשוב להבטיח כי אותו גוף לא יהיה תלוי בהחלטותיו של חבר ועדה זה או אחר. מנגד, הוצבה דרישה של רוב מינימלי המבטיחה גם שלא יתקיים מצב של "השתלטות" המיעוט.
6. בבואנו ליישם עקרונות אלה, ניתן אפוא לקבוע כי הוועדה לבחירת שופטים מאוישת כעת בהרכב מלא. אין היא מצויה במצב של הרכב קטוע, מאחר שכלל חבריה כמוגדר בחוק מונו כדין וחברותם בה לא נפסקה. אכן, חלק מהחברים בחרו שלא להתייצב לישיבת הוועדה האחרונה. לפיכך הוועדה פעלה בהרכב חסר (להבדיל מהרכב קטוע, שלא התקיים כאמור), אך זאת באופן שעולה בקנה אחד עם דרישות הדין הקבועות בסעיף 20 לחוק הפרשנות, בהתחשב בכך שרוב חבריה נכחו בישיבה.
7. במאמר מוסגר ייאמר כי תיקונו של חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 באופן שמחייב רוב של שבעה חברים לפחות לצורך מינויו של שופט לבית המשפט העליון (ראו: חוק בתי המשפט (תיקון מס' 55), התשס"ח-2008) משקף את הפרשנות הניתנת על-ידינו. הסדר זה מחייב השגת הסכמה של שבעה חברים לצורך מינוי כאמור, ובכך מבהיר שאין די בתמיכה של ששה בלבד במועמד מסוים. והנה: אם היעדרותם של שלושה מחברי הוועדה יכולה הייתה למנוע בחירה במועמד שלא תומכים בו שבעה חברים לפחות, לא היה נדרש תיקון החוק. במלים אחרות, אילו צדקו העותרות בפרשנותן ניתן היה למנוע בחירה כאמור באמצעות אי-התייצבותם של שלושה חברים לישיבת הוועדה. הא – ותו לא. מסתבר אפוא שאף הכנסת בחקיקתה לא סברה שזוהי הפרשנות הנכונה של הדין. כך אף נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק שהולידה את התיקון: "הצעת החוק המתפרסמת בזה באה להבטיח כי הצעת הוועדה בדבר מינויו של שופט בית המשפט העליון, ובמובחן ממינויו של שופט בערכאות אחרות, תיעשה על יסוד הסכמה רחבה בין חברי הוועדה" (ראו: הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 51) (רוב מיוחד למינוי שופט בית המשפט העליון), התשס"ח-2008).