אני קובע, אפוא, כי לראשונה חולל באי פרעון השיק של החברה, ז.פ. 25.3.2017, במהלך חודש אפריל 2017 ולכל המוקדם בסוף חודש מרץ 2017. בהתאם, אני קובע כי סוכן התובעת ביקר בחנות החברה רק בחודש אפריל 2017, לאחר שהשיק חולל באי פרעון. במועד זה התברר לתובעת כי החברה סגרה את החנות ויותר מכך, כי החנות ריקה והכספת לא נמצאת בחנות.
21. הנתבע טען, כי פעל כלפי התובעת בתום לב ובגילוי מלא, שעה שנפגש עם מנהלה בחודש דצמבר 2016 והציג בפניו את מצבה הכלכלי של החברה לאשורו. הוא חזר על כך בחקירתו הנגדית, כדלקמן:
"ש: אתה יכול להסביר אולי מה קרה ב- 30 לדצמבר או בתחילת ינואר 2017, מה קרה? מה גרם לך להודיע לכל הספקים שאתה לא תכבד את הצ'קים ואתה דוחה אותם 4, 5 חודשים.
ת: הרואה חשבון שלי קרה (צ"ל "קרא" - א.ר.) לי והוא אמר בהסתכלות שלו במסמכים שלי הוא רואה שיש בעיה מאד גדולה, משהו שאני לא הבנתי אותו כי אני באמת לא, כנראה שלא הבנתי בעסקים. ההתנהלות הייתה כנראה לא נכונה. עשינו ספירה, ראיתי שאני בבור עמוק מאוד, ויש הרבה יותר צ'קים ממה שיש סחורה בחנות. החלטתי לעצור את הכל. ניסיתי לשקם את זה, מסתבר שזה לא הצליח".
(עמ' 35, שורות 1 - 9 לפרוטוקול).
בתצהירו, כמו גם בתחילת חקירתו הנגדית, ניסה הנתבע ליצור רושם כאילו רק בחודש ינואר 2017 (או ליתר דיוק בחודש דצמבר 2016) חווה גילוי משמעותי בנוגע למצב החברה, אשר לא היה נהיר לו קודם, נוכח דברים שמסר לו רו"ח באטאס. מעבר לכך שהנתבע בחר שלא לזמן את רו"ח באטאס כעד מטעמו, על מנת שיתמוך בגרסתו, דבר שפועל כמובן לרעתו, הרי שבמהלך חקירתו התברר כי כבר באמצע שנת 2016 היה ברור לנתבע שמצבה של החברה בעייתי. מהלך עדותו בעניין זה היה כדלקמן:
"ש: אוקיי. מכרת בפחות מהעלות?
ת: בחלק מהמקרים כן.
ש: פחות מהעלות? אוקיי, באיזה מקרים?
ת: כשהייתי לחוץ לתזרים מזומנים.
ש: מתי?
ת: בהרבה מקרים.
ש: מה זה הרבה מקרים ?
ת: אני לא יכול (לא ברור) לך תאריכים מדוייקים, אני לא זוכר.
ש: תראה, ב- 2014 אתה בעצמך אמרת שהחברה הייתה מאוזנת, אפילו קצת ריווחית. ב - 2015 היא הייתה טיפה מאוזנת וקצת ריווחית, אז אני שואל, מתי זה היה המקרים האלה ?
ת: זה התחיל בסביבות תחילת, תחילת אמצע 2016.
ש: כשהתחלת למכור בפחות מהעלות?
ת: בהרבה מקרים כן, כשנלחצתי, כן".
(עמ' 28, שורה 34 עד עמוד 29, שורה 8 לפרוטוקול).