אי הסדרים בניהול ספרי החברה בא לידי ביטוי גם בהעדר כרטסת אישית של הנתבע בהנהלת החשבונות. למרות שהוכח כי קיימת מערכת התחשבנות בין הנתבע לחברה, לא הוצגה כרטסת אישית שלו בחברה, שתפרט חיובים וזיכויים. כאשר נשאל על כך בחקירתו הנגדית, אישר הנתבע כי לא נוהלה כרטסת אישית בחברה (עמ' 32, שורות 26 - 36 לפרוטוקול), מבלי שנתן לכך הסבר כלשהו. עניין זה מצטרף לפעולות נוספות של הנתבע, החל מאמצע שנת 2016, המעלות לכל הפחות תמיהה באשר לכוונותיו האמיתיות.
25. בהתאם לתוספת ג' (קמעונאים) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) התשל"ג – 1973, בשילוב עם תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות) התשל"ו - 1976, קמעונאי שעסקו הוא חנות תכשיטים ומחזור עסקו אינו עולה על 3,800,000 ₪ חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות ספר תקבולים ותשלומים, ספר כניסת טובין, סרט קופה רושמת, חשבוניות, סימול המאפשר זיהוי מכירה/תקבולים בהקפה, רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס, רשימת מלאי לסוף שנת המס ותיק תיעוד חוץ. רשימה זו אינה כוללת ספר מלאי, כהגדרתו בסעיף 13 להוראות, אלא אך רשימת מלאי לסוף שנת המס. עוד אציין, כי ככול שמחזורו של הקמעונאי קטן, קטנות גם דרישות החוק לעניין ניהול פנקסי החשבונות, ולכן הדרישות הנ"ל הן סף עליון בהתייחס לחברה, לאור המחזור בשנת המס 2015, שהיא השנה היחידה לגביה קיימים דו"חות מס מבוקרים.
מכל מקום, גם אם החברה לא היתה חייבת בניהול ספר מלאי, לכל הפחות היתה חייבת לבצע ספירת מלאי בכל סוף שנה (ראה עדות הנתבע בעמ' 33, שורות 4 - 9 לפרוטוקול), ובכלל זה בשנים 2015 - 2016, ולהעבירה לרואה החשבון.
הנתבע לא הציג את ספירות המלאי לשנים 2015 ו - 2016, למרות שלטענתו בוצעו ספירות כאמור. הוא טען, שספירות המלאי הועברו לרואה החשבון, אולם כיום הוא לא מוצא אותן. לטענתו, הוא לא מצוי בקשר עם רואה החשבון הקודם ואילו רואה החשבון באטאס לא מצא את ספירת המלאי שהועברה אליו (עמ' 33, שורות 10 - 15 לפרוטוקול).
הנתבע אישר, כי החל מחודש ספטמבר 2016 הועבר ניהול ספרי החברה לרו"ח באטאס. בנוסף, הוא טען כי בסוף שנת 2016 נערכה ספירת מלאי בחנות, שהועברה לרו"ח באטאס עמ' 33, שורות 19 - 37, לפרוטוקול). אלא, שטענה זו עומדת בסתירה לעמדת רו"ח באטאס שהבהיר בסעיף 5 לתצהיר מיום 29.7.2018, שהוגש בשמו על ידי הנתבע, לפיו אין ולא הגיעו לידיו דו"חות מלאי. כאמור, רו"ח באטאס לא זומן לעדות, הגם שברור כי עדותו היתה יכולה לשפוך אור על התנהלות החברה בשנים 2016 ו - 2017, ובפרט על טענות הנתבע בנוגע לספירת המלאי בסוף שנת 2016. העובדה שלא זומן לעדות פועלת לרעת הנתבע. ניתן הניח אחד משניים - לא נערכה כלל ספירת מלאי, כדי שלא לתעד מלאי גבוה בחנות באותה נקודת זמן ולחילופין, בוצעה ספירת מלאי שלא דווחה לרואה החשבון, ויש בה כדי להראות את המלאי הגדול שהיה בחנות בסוף חודש דצמבר 2016. הנתבע עצמו לא יכול היה לספק נתונים אמיתיים בעניין זה, שיתמכו בגרסתו לפיה בסוף שנת 2016 עמד המלאי בחנות על סך של כמיליון ₪ בלבד.
26. מר קאשי טען, כי במהלך חודש ינואר 2017 ביקר בחנות יחד עם סוכן המכירות מטעם התובעת ומצא כי החנות גדושה בסחורה. בהמשך, משביקר סוכן התובעת בחנות בחודש אפריל 2017, לאחר שהשיק הראשון בסדרת השיקים החלופיים חולל באי פרעון, התברר שהחברה סגרה את החנות ויותר מכך, כי היא ריקה והכספת לא נמצאת בה. התובעת טענה, כי הפגישה שנערכה בחודש דצמבר 2016 נועדה לסמא את עיניה ו"להרוויח" זמן, כדי למכור או להעלים את מלאי הסחורה בחנות. לטענתה, על פי הדו"חות המבוקרים של החברה לשנת 2015 (נספח ח' לתצהיר קאשי) ודו"ח מאזן הבוחן לשנת המס 2016 (נספח ט' לתצהיר קאשי), שהמציא לידיה הנתבע במסגרת ההליכים המקדמיים, שווי המלאי בחנות עמד בתחילת שנת 2017 על סך של למעלה מ - 5 מיליון ₪ והמלאי נעלם עד לחודש אפריל 2017.