הנתבע טען, כי התנהל בתום לב, גייס כספים כדי להציל את החברה וכפר בטענה כאילו העלים מלאי. לצורך תמיכה בטענותיו הציג הנתבע דו"ח מאזן בוחן לשנת 2017, ממנו עולה, לשיטתו, כי הרכישות בשנה זו היו זניחות ובעיקר נמכר מלאי שהיה בחנות במטרה להציל את החברה (ראה סעיף 30 ונספח ט' לתצהירו).
27. ניתן ללמוד על סדר גודל המלאי שאמור היה להיות בידי החברה מתוך המסמכים שסיפק הנתבע. עיון בדו"חות המבוקרים לשנת 2015 מעלה, כי המלאי הסופי (תכשיטים) נכון ליום 31.12.2015 (סגירת שנה) עמד על סך של 1,350,000 ₪. צויין, כי המלאי נרשם בערכי עלות או שוק, לפי הנמוך. הנתבע אישר בחקירתו הנגדית, כי רכש את התכשיטים בערך ממוצע של 125 ₪ לגרם זהב (עמ' 27, שורות 36 - 38 לפרוטוקול) ומכר בערך ממוצע של כ - 200 ₪ לגרם (עמ' 28, שורות 22 - 33 לפרוטוקול). לפיכך, בערכי קניה (125 ₪ לגרם) המלאי לסוף שנת 2015 מייצג כ - 10.8 ק"ג זהב. אציין, כי מלאי הסגירה של שנת 2014 היה בסכום דומה (1,175,000 ₪, שווה ערך ל - 9.4 ק"ג זהב).
עיון בדו"ח מאזן בוחן יתרות לשנת 2016 (עמוד 6 מתוך 7) מעלה, כי בשנת 2016 רכשה החברה מלאי (סעיף קניות תכשיטים) בסכום של 5,255,367 ₪. רכישה זו מייצגת בערכי קניה כ - 42 ק"ג זהב (הנתבע אישר בעדותו, כי אכן מדובר בכ - 40 ק"ג זהב. ראה עמ' 47, שורות 16 - 19 לפרוטוקול). על פי דו"ח זה, באותה שנה נמכרו תכשיטים בסכום של 2,814,474.6 ₪, שווה ערך ל - 22.5 ק"ג זהב.
שקלול הנתונים הנ"ל עם יתרת הפתיחה לשנת 2016 (שהיא יתרת סגירה של 2015) מעלה, כי בסוף חודש דצמבר 2016 עמד המלאי התכשיטים בחנות על משקל של 30.3 ק"ג זהב בקירוב (30.3 ק"ג יתרה = 22.5 ק"ג מכירה - 42 ק"ג רכישה + 10.8 ק"ג יתרה).
עיון בחשבוניות הזיכוי שהציגה התובעת (נספח יד לתצהיר קאשי) מעלה, כי בשנת 2017 הוחזרה סחורה בערך של 371,305 ₪, שווה ערך ל - 1.35 ק"ג זהב לערך.
הנתבע טען, על בסיס דו"ח כרטסת הנהלת החשבונות (נספח ח' לתצהירו), כי הזיכויים עמדו על סך של כ- 900,000 ₪. גם אם אקבל נתון זה, בחישוב המיטיב עם הנתבע, משמעות הדברים היא, שבשנת 2017 החזירה החברה לספקיה כ - 7.2 ק"ג זהב.
על פי דו"ח מאזן בוחן יתרות לשנת 2017 (נספח ט' לתצהיר הנתבע) הכנסות החברה ממכירת תכשיטים הסתכמו לסך של 551,758 ₪, שווה ערך ל - 4.41 ק"ג זהב, ונרכש מלאי נוסף בסך של 118,072 ₪, שווה ערך ל - 0.94 ק"ג זהב.