ואולם תשובתו זו אינה ברורה כלל ועיקר שהרי הסכם העקרונות נחתם בדצמבר 2007, מספר חודשים קודם למכתבו של מר קוזניץ ז"ל ואם סבר מר עזר כי התחשיב המוצג לו אינו תואם לעקרונות עליהם הוסכם, הדעת נותנת כי היה מסרב להשקיע השקעותיו באופן זה, או, למצער, היה מלין כלפי הנתבעת או המנוח באשר לאופן ביצוע התחשיב.
זאת ועוד, גם בתיעוד שצירף המומחה מטעם התובעת, רו"ח בילו, בחוות דעתו מיום 30.4.2014, צורפו שני עמודים המפרטים את ההתחשבנות על פיה העבירה התובעת את השקעותיה בהון העצמי, כאשר תדפיסים אלו מפרטים התחשבנות מנובמבר 2007 ועד יוני 2008, ונכללות בהם הוצאות משרדיות בסכומים של כ – 28,000 ש"ח לחודש. יש בדבר לחזק ולאושש את הטענה כי מר עזר ידע כבר מתחילת ההתקשרות בין הצדדים כי הנתבעת מנכה הוצאות כלליות ומשרדיות מהכנסות הפרויקטים ולא ראה בכך כל בעיה או הפרה של ההסכם, ונראה כי טענה זו הועלתה על ידו אך ורק בהמשך ההתקשרות בניסיון להגדיל את רווחיו.
למעשה המנוח עצמו, במכתבו מיום 18.9.11, אחר שמר עזר החל לבוא כלפיו בטענות והעלה לראשונה את הטענה באשר לניכוי הוצאות כלליות במסגרת הפרויקטים, ציין כי מר עזר עצמו אישר עשרות חשבונות שהועברו לעיונו ובהן יש ניכוי של הוצאות כלליות, ולא הלין על כך כלל ועיקר. ובלשון המכתב –
"ברצוני להזכירך – קיבלת חשבונות בה' באייר (לפחות 20 עד 30) על הוצאות של הפרויקט ובהתאם לכך הועבר כסף בזמן אמת על ידך, כאשר חשבונות אלו כללו הוצאות ישירות ועקיפות לאורך כשנתיים, ואת כולם אישרת" (טעויות הכתיב במקור; נספח 7 לתצהיר מר עזר).
50. התובעת טענה, כאמור, כי ככל שיש עניין החסר או שאינו ברור בהסכם העקרונות הרי שיש לפנות לבחון את התנהלות הצדדים בהתקשרות הקודמת שהייתה להם בעניין פרויקט מעלה ראשון. לטענת התובעים באותו פרויקט לא נוכו ההוצאות הכלליות מריווחי הפרויקט והמנוח הסתפק בדמי הניהול ששולמו לו, כך יש לנהוג, אפוא, אף בעניין דנן. אלא שגם טענה זו אינני יכול לקבל.
עיון בהסכם ההתקשרות בעניין פרויקט מעלה ראשון, הסכם שלמעשה נחתם בין חברת מעלה ראשון בע"מ, אשר מר עזר היה מבעליה, לבין הנתבעת ב 5.11.93 (נספח 3 לתצהיר מר עזר) היה הסכם ברור ומסודר בו התחיבה הנתבעת לביצוע פיקוח ושיווק של הפרויקט בלבד כנגד עמלה בשיעור של 3% מהמכירות כולל מע"מ. בפרויקט מעלה ראשון שימשה הנתבעת כמפקחת ומשווקת של הפרויקט בלבד ולא כקבלן מבצע ובונה והיא לא הייתה שותפה לרווחים באותו פרויקט. לגבי הוצאותיה בתפקידה הנזכר הוסכם ע"י הצדדים בסע' 16 לנספח להסכם כי שירותי הנתבעת כוללים -
"מתן שירותי משרד של הקבלן כל עוד לא תידרש הגדלה של כוח אדם לעומת הקיים היום"
היינו, כל עוד הוצאות ההנהלה והכלליות של הנתבעת לא תגדלנה כתוצאה מהשירותים שהיא מעניקה לפרויקט מעלה ראשון, היא תיתן את שירותי המשרד שלה לפרויקט מעלה ראשון, ממילא ברור כי בהינתן ששירותי המשרד (הוצאות הנהלה וכלליות) היו עולים על שיעור ההוצאות הרגיל בעסקיה השוטפים של החברה, היה המזמין, חברת מעלה ראשון בע"מ, נדרש לתשלום הוצאות עודפות אלו.