היינו גם הפן החשבונאי הכללי מאושש את הנלמד מנוהגם של הצדדים. ודוק, מר עזר בעדותו לא הביא כל נימוק או סברה מדוע החליטו הצדדים דווקא בהסכם הנוכחי לגזור את עמלת הניהול מסכום המכירות ללא מע"מ למרות שבעבר נהגו לגוזרה מהסכום בצירוף מע"מ. ממילא גם אין ללמוד מהפסיקה אותה הביאה התובעת (ת"א (מחוזי תל אביב) 38465-04-11) ואשר עסקה בעמלה הנגזרת מ"עלויות בניה" להבדיל מ"מכירות" לעניין דנן, מה גם שבאותו עניין לא היה נוהג אחר בין הצדדים כבעניין דנן.
ואם כן מצאנו לדחות את כלל הטענות החוזיות הנוגעות לפרשנות חוזים אשר נטענו ע"י התובעת.
נעבור ונבחן כעת האם יש ממש בטענות התובעת למעשי מרמה ובכללן ניפוח הוצאות מצד הנתבעת. התובעת חילקה טענותיה בעניינים אלו לטענות מהפן החשבונאי וטענות מהפן ההנדסי, ואנו נתייחס להלן לכלל טענותיה.
רישום הוצאות שלמעשה הוחזרו לידי הנתבעת
57. נאמר בפתיח לפרק זה, אכן במסגרת בדיקת הצדדים באשר לאופן חלוקת הרווחים בין הצדדים התגלו מספר טעויות חשבונאיות שנעשו ע"י הנתבעת, אלא שנוכח גילויין של טעויות אלו ע"י מומחה בית המשפט, נעשה חישוב מתוקן והרווחים שחולקו לתובעת בסופו של יום תאמו את התחשיב המתוקן של מומחה בית המשפט ע"פ החלופה הראשונה המוצעת על ידו בסיכום חוות הדעת מחודש יולי 2019, כפי שציינו לעיל , זו אף החלופה בה תומך המומחה עצמו.
מכל מקום, נפרט להלן את טענות התובעת לעניין זה של רישומים חשבונאיים מוטעים –
רישום מוטעה לעניין "אומן הקרמיקה"
58. לטענת התובעת כעולה מבדיקת המומחה החשבונאי מטעמה, רוה"ח בילו, עלה כי הנתבעת ברישומיה חייבה את השותפות בעלות הפועלים של ספק בשם "אמן הקרמיקה" וזאת למרות שהספק העביר למעשה תשלום בגין פועלים אלו אלא שהנתבעת לא רשמה את התשלום ששולם לה כהכנסה (ראו חוות דעת רו"ח בילו, אפריל 2014, עמ' 17)
אלא, שכאמור, לעניין זה הכבירה התובעת טענותיה שלא לצורך, אף המומחה החשבונאי מטעם הנתבעת, רו"ח הייבלום, הבהיר כי נפלה טעות חשבונאית אצל הנתבעת וכי שומה היה עליה להכניס להכנסות הפרויקט את התשלומים אותם החזיר אותו ספק לחברה ואשר בטעות נרשמו כהכנסות הנתבעת ולא הכנסות הפרויקט (ראה חוות דעת הייבלום, ספטמבר 2014, עמ' 28 ). וכך הבהיר רו"ח הייבלום את הדברים בחוות דעתו –
"...קבלן משנה זה (אמן הקרמיקה – צ.ו) משמש כקבלן ריצוף. מאחר ולא היה לאומן הקרמיקה רשיון קבלן ואילו לבנייני עמיחי כן היה רשיון קבלן, אזי בנייני עמיחי סיפקה לאמן הקרמיקה את כוח האדם שהיה דרוש לו לביצוע העבודות באמצעות קבלן כוח האדם "נרקיסים". התשלומים לנרקיסים בוצעו ע"י עמיחי, אשר מנגד חייבה את חשבון הלקוח "אומן הקרמיקה" בגין אותם פועלים, כנגד חשבון הכנסות ודרשה את התשלום עבורם . "אומן הקרמיקה" שילמה לבנייני עמיחי בגין החשבונות לחיוב שהוצאו לו כאמור לעיל. בבדיקה שערכתי מצאתי כי התשלומים ששולמו ע"י בנייני עמיחי לחברת "נרקיסים", בגין הפועלים הנ"ל שולמו מחשבון הבנק של בנייני עמיחי ולא מחשבון הליווי של פרויקט ורדי. בהתאמה גם התקבולים שהתקבלו מ"אומן הקרמיקה" שהיוו החזר להוצאות בנ"ל, הופקדו בחשבון בנייני עמיחי ולא בחשבון הליווי (כדי ליצור את ההקבלה הדרושה) ואמורים היו לקזז את התשלומים שביצעה בנייני עמיחי במלואם...למיטב הבנתי, בשל טעות של מנהלת החשבונות, נפתח חשבון ההכנסות שלא במסגרת הכנסות מפרויקט ורדי אלא בקבוצת ההכנסות משירותים (קבוצה כללית) זאת בניגוד לאופן הרישום בפרויקט ה' באייר שם נפתח הכרטיס בקבוצת הכנסות ה' באייר..."