המומחה בחן בחון היטב את התיעוד הנוגע לריווחי הפרויקטים כספי והרשקוביץ ובכלל זה בחן חוזים מדגמיים עם הרוכשים, התחשבנויות סופיות והשלמות בניה והשווה אותם לרישום במערכת הרישום של הנהלת החשבונות של הנתבעת ומצא אותה תקינה (חו"ד פרישקוניק יוני 2019 שם, עמ' 25). המומחה קיבל טענות שונות של התובעת ואף תיקן את דוחות הנתבעת בעקבות זאת, כך, כדוגמה, הוסיף הכנסות בגין עמלות צירוף דיירים לחברת סופרגז, אשר על אף שנזכרו בדוחות המבקר והנהלת החשבונות של הנתבעת לא הופיעו בדו"ח הסופי מטעמה (עמ' 16 ו – 27 לחווה"ד), קיזז הוצאות בגין שכ"ט קבלן משנה ששכרה הנתבעת לניהול הפרויקטים (עמ' 17 ו – 27 לחווה"ד), הוסיף הכנסות בגין מכירת ציוד ישן (שם, עמ' 27), קיזז חלק מעלויות הפועלים אחר שמצא כי הוצאות אלו הועמסו מפרויקט הירמוך (שם, שם), הוסיף הכנסות שלא נרשמו בגין אומן הקרמיקה כפי שפרטנו בהרחבה לעיל (שם, עמ' 28), כמו כן נוספו הכנסות שונות בגין החזר תשלום היטל השבחה מעירית ראשון לציון (שם, עמ' 30) ועוד.
71. המומחה פרישקולניק הבהיר כי ביצע בדיקה מדוקדקת נוכח העובדה שהפרויקטים בכספי והרשקוביץ דווחו כפרויקטים מפסידים ואולם זולת לתיקונים הנזכרים שבוצעו לעיל, לא מצא כי בוצעה תרמית או כי נעשתה סטייה מהותית ברישומי הכנסות/ הוצאות בפרויקטים אלו מצידה של הנתבעת. מכל מקום, לצורך ניתוח הסיבות ומהות ההפסדים בפרויקטים הנזכרים הוסיף המומחה וביצע השוואה לדו"ח האפס אשר הוגש ע"י השמאי המלווה של הבנק, שהוא שמאי ניטרלי אשר מחויבותו היחידה היא כלפי הבנק, וזאת אל מול ההוצאות שהוצאו בפועל. המומחה מציין כי דוחות השמאי המלווה היו מקובלים על שני הצדדים, שאם לא כן לא הייתה התובעת מסכימה להמשיך ולהשקיע בפרויקטים (שם, עמ' 33).
בבדיקתו מצא המומחה כי דו"ח השמאי אינו מתייחס כלל לעלויות דמי הניהול בהתאם לעיקרי ההתקשרות שבין הצדדים, עלות המגדילה את היקף ההוצאות בשיעור של כ – 1.2 מליון ₪, כמו כן ניתן לראות גידול עקבי בעלויות אליהן התייחס השמאי בדוחותיו השוטפים עד לסיום הליווי הבנקאי וככל שהתקדמה הבנייה ההוצאות בפועל גדלו ביחס לתחזית שנרשמה בדו"ח האפס. כך הוצאות הבנייה הישירות עלו בכ – 10% ביחס לדו"ח האפס. המומחה ציין בחוות דעתו כי הגידול במדד תשומות הבנייה במהלך שנות הפעילות נותן הסבר לחלק מהגידול בפועל של הוצאות עלות המכר. כמו כן יש לתת את הדעת כי פרויקט הרשקוביץ היה מתוכנן להימשך משך 18 חודשים בלבד ואולם בפועל חלפו 30 חודשים עד לקבלת טופס 4 ואף לאחרי כן נמשכו עבודות הבנייה בפרויקט כך שהוא נמשך 3.5 שנים תחת 1.5 שנה כמתוכנן! התארכות זו הגדילה משמעותית את הוצאות הבנייה והוצאות התיקונים וההשלמות, כיוון שלדיירים היו תלונות רבות בשל ליקויי בניה וחוסר התאמות אשר גררו אף תביעות משפטיות כנגד הנתבעת. כמו כן נדרשה הנתבעת לתשלום פיצויים לדיירים, בעלי קרקע ועובדים בשל התביעות הרבות שהוגשו לקראת סיום הפרויקט.