"...יומני עבודה הם הדבר הבסיסי ביותר...ביומן העבודה נרשמים כל השינויים, כל התוספות, אם יש...כל הדברים חייבים להירשם ביומני עבודה..." (פר' 24.1.19, בעמ' 213, ש' 6-8).
מנגד טען המהנדס מטעם הנתבעת, מר גת, כי נוכח העובדה כי בנדון עסקינן בקבלן הבונה עבור עצמו, לא היה נוהל של עריכת יומני עבודה בפרויקטים, ובלשונו –
"...בבניית דירות בהיקפים קטנים ובינוניים עיקר פעילותם של הבונים הינה בתחרות על תכנון, פרסום, שיווק, מכירות, תכנון רישוי בנייה, השגת מסגרות לערבויות חוק מכר דירות ועוד. קבלנים אלו הבונים עבור עצמם באמצעות קבלני משנה אינם מנהלים יומני עבודה, אין עליהם פיקוח חיצוני, וצורת ההתקשרות עם ספקים וקבלני משנה אינה מסודרת כפי שקיימת בקטגוריה של הקבלנים החוזיים" (חוות דעת גת מיום 10.3.19 סע' 7 )
כך גם העידה גב' קרן קוזניץ כי לא נוהלו יומני עבודה בפרויקטים –
"מנהל העבודה היה נפגש כל בוקר עם אבא שלי והיו יושבים שותים קפה ועושים תכנית. התוכנית לא נרשמת..." (עמ' 223, ש' 10-12 לפר' מיום 23.12.18)
אכן העדרם של יומני עבודה אפשר שיש בו משום נזק ראייתי ואולם עניין זה כשלעצמו אינו קובע בהכרח את גורל התביעה או גורלה של טענה כזו או אחרת במסגרתה. נזק ראייתי אפשר שיעביר את נטל השכנוע מכתפו של צד אחד לכתפו של החודל ואולם עדיין אפשר שהחודל יביא די ראיות על מנת לעמוד בנטל המוטל לשכמו (וראו לעניין זה, כדוגמה - ע"א 58/82 קנטור נ' מוסייב (1985); ע"א 9382/02 מאיר נ' לאור (2004)).
בנדון העדר קיומם של יומני עבודה יש בו להעביר את נטל השכנוע בסוגיות הנוגעות לכמויות החומרים שנדרשו לכל אחד מהפרויקטים לשכמם של הנתבעים ועליהם הנטל להוכיח כי הכמויות שדווחו על ידם הן כמויות הנכונות והאמיתיות. לעניין זה ראו, כדוגמה ת"א (חי') 13205/95 בדואן נ' אפעל מתכת 1989 בע"מ (2004) שם נפסק כי:
"אי ניהול יומני עבודה נזקף לרעת אפעל והצדדים השלישיים שכן בהתנהגותם גרמו לנזק ראייתי...למותר לציין כי על קבלן ראשי מוטלת החובה לנהל יומן עבודה...גם לולא כן ראוי היה כי בפרויקט בהיקף כזה (הקמת מרכז מסחרי בבניין בן שמונה קומות) ינוהלו יומני עבודה על ידי הקבלנים הראשיים" (עוד ראו לעניין זה – ת"א (מחוזי ב"ש) 3283/04 מ. מזוז (1990) נ. מד"י (2015) בפס' 10; ת"א (ת"א) 71711/93 זלוצנקו נ. עקל (1989); ות"א (ת"א) 1640-06-09 שומרוני נ. אי-בל תכנון (2013)).