נבחן, אפוא, את הפרטים ההנדסיים השונים לגביהם הועלו טענות מטעם התובעת כנגד הנתבעת, והאם אכן עלה בידי התובעת להרים את נטל הראיה הנדרש להוכחת טענותיה אלו או שמא היה בעדויות ובראיות הנתבעת בכדי לדחות טענות אלו –
פערים בין עלויות הברזל והבטון בפרויקטים לבין השימוש בפועל
77. ע"פ חוו"ד מהנדס ארז התגלו פערים משמעותיים בין עלויות בטון וברזל בהם חויבו הפרויקטים לבין השימוש בפועל. כך, בחישובים שערך המהנדס ארז על בסיס תוכניות הפרויקטים, התגלו פערים בשווי 2,652,038 ₪ (חוות דעת ארז מיום 1.2.2018, בס' 16.1), כאשר בפרויקטים של כספי והרשקוביץ אותרו לטענתו חריגות אף בגובה 47% ו-23% (ברזל ובטון בכספי בהתאמה) ובגובה 24% (ברזל בהרשקוביץ) (שם, בס' 95 ו-118).
78. הנתבעות לא חלקו על הפערים הנזכרים או על חישוביו של מהנדס ארז (גת 2.12.2018, בס' 22), אך טענו כי מקור הפערים בשינויים שבוצעו בשטח ולצורך כך אף צורף תצהיר של קבלן השלד בארבע מהפרויקטים, מר חמי פליקס, שהעיד כי "באופן קבוע, הביצוע בפועל שונה מהמתוכנן לאור אירועים בלתי צפויים שקורים "על הדרך"..." (סע' 2 לתצהיר מר פליקס).
גם המומחה גת, מטעם הנתבעים טען בחוות דעתו כי –
"כל מי שמצוי בביצוע פרויקטים מודע לעובדה שהביצוע בפועל שונה מהתכנון לעיתים בסטייה גדולה ולעיתים בסטייה קטנה יותר. הפחת בשיעור של 5% כפי שמר ליפא לקח בחשבון אינו משקף את הפחת האמיתי כפי שיוסבר להלן. בנוסף ישנם אלמנטים בהם נוצקו בטונים שלא נלקחו בחשבון שערך מר ליפא מכיוון שחלקם בוצעו באופן שונה מהמתוכנן, חלקם לא הופיע כלל בתוכניות ובעבודות הפיתוח. הערכת כמות הבטון ע"י מר ליפא אינה מתאימה למציאות..." (סע' 10 לחוות הדעת המומחה גת מנובמבר 2018)
ואכן המומחה מר גת מציין בחוות דעתו תחשיב באשר לשיעור הפחת הראוי בהתחשב באופן השימוש בבטון בכל אחד מהפרויקטים. כך בפרויקטים בהם בוצע שימוש בבטון בכלונסאות (ה' באייר, גורן והרשקוביץ) סבור מר גת כי הפחת שחישב המומחה ארז בשיעור של 5% אינו הפחת הראוי וכי יש להעמיד את הפחת בשיעור של 30% (סע' 12.5 לחוות הדעת מנובמבר 2018), הפחת בפרויקטים בהם בוצעו יסודות מסוג דוברה ויסודות בודדים (ורדי וכספי) הוא 10% ולא כפי שחישב מומחה התובעת, ארז – 5%. כך סבר כי אין להעריך את כמות הבטון הנדרשת לעבודות פיתוח בכל פרויקט בשיעור של 100 מ"ק, כהערכת המומחה ארז, אלא העמיד את שעור הבטון הנדרש בכל חמשת הפרויקטים בגין עבודות הפיתוח בשיעור של 1530 מ"ק וזאת בהיסמך על תצהירו של הקבלן חמי פליקס (שם, סע' 15). כך גם לגבי עובי רצפות בשיעור של 20 ס"מ ולא 10 ס"מ כפי שצוין בתוכניות, ואף זאת ע"פ עדותו של מר פליקס (ראו סע' 16 לחוות הדעת). כך חושב אף בטון לביסוס מנופים בפרויקטים השונים – בטון שלא חושב בחוות דעת המומחה ארז (סע' 17 לחוות הדעת), נוסף תחשיב בגין בטון רזה מתחת למרצפות בשיעור של 150 מ"ק בכל פרויקט ואף זאת ע"פ תצהירו של מר חמי פליקס (שם, סע' 18), תוספת בטון שאינו קונסטרוקטיבי ובטון הגנה על איטום, בטון ליצירת שיפועים וחגורות בטון ועוד - תוספות אשר מעצם טיבן אינן מופיעות בתוכניות (שם, סע' 19) .
המומחה גת טוען כי התוצאה המתקבלת לאחר התוספות הנזכרות תואמת את תעודות המשלוח בסטייה זניחה של 1.5% (שם, סע' 21).