82. בהתייחס לאמינות עדותו של מר פליקס, האמור בחוות דעתו של המומחה גת, והקושי האובייקטיבי להבריח מוצרי בטון מפרויקט לפרויקט בהינתן כי יש מעקב ג'י.פי.אס על המשאיות ובהינתן שרוב רובם של הפרויקטים שניהלה הנתבעת אותה עת (96%) היו הפרויקטים המשותפים, כך שקשה לראות לאיזה צורך הוברחה כמות בטון משמעותית - מצאתי כי טענת התובעת לעניין העמסת כמויות בטון מופרזות על הפרויקטים המשותפים לא הוכחה ואני דוחה הטענה.
דומה כי את אותה מסקנה יש לאמץ אף באשר לטענות התובעת בכל הקשור לעלויות מופרזות של ברזל.
פערים באשר לכמויות הנדרשות בשל שימוש בברזל
83. המומחה מטעם התובעת העריך את כמות הברזל על פי כמויות הבטון ביחס של 100 ק"ג ל – 1 מ"ק בטון , כיוון שכך סבר כי כמויות הברזל המדווחות היו מוגזמות.
המומחה מטעם הנתבעות הסכים עם מומחה התובעת באשר ליחס הברזל לבטון ואולם מאחר שהוא סבר כי כמויות הבטון שנדרשו לפרויקטים גדולות, כאמור, מכמויות הבטון שצוינו בחוות דעת מומחה התובעת, מהטעמים שציינו לעיל, הוא מצא להגדיל באותו יחס אף את כמות הברזל. נוכח חישוביו הנזכרים מגיע מומחה הנתבעות מר גת למסקנה כי –
"ההפרש המתקבל בין תעודות המשלוח לבין משקל הברזל התיאורטי שחושב לפי 100 ק"ג מ"ק מגיע לכדי 4.6%. די אם אזכיר כי ישנו הפרש בשיעור 3% בין משקל הברזל בפועל – המכונה בעגה המקצועית "משקל הנדסי" – לבין המשקל התיאורטי ועוד כ – 2% עבור ברזל שאינו נכלל ביחס 100 ק"ג/מ"ק כמו עבור ספסלים, קשירות ותמיכות נקבל שלא "נעלם" ברזל"" (הדגשה שלי – צ.ו; שם, סע' 25)
גם כאן מצאתי את חוות דעת מומחה הנתבעות משכנעת יותר מחוות דעתו של המומחה ארז, שכן היא תואמת לתעודות המשלוח ונשענת על תחשיבים סבירים וברורים, ובהתייחס לכך שגם המומחה ארז הודה כי לא סביר שספקים היו פורקים סחורה במקום שאינו המען בתעודת המשלוח (עמ' 218 שו' 12 – 14 לפר' מיום 24.1.19) וכן הודה כי לא לקח בחשבון בחוות דעתו כמויות בטון שונות הנדרשות לבניין כגון "בטון להתארגנות", בטון לבסיס הגגות ועוד, היינו יש כמויות בטון הכוללות אף הן צריכת ברזל שלא נזכרו בחוות דעתו (שם עמ' 218-219). לפיכך גם אם נאמר כי נטל השכנוע עבר מכתפי התובעת לנתבעת בכל הקשור לסוגיית כמויות הברזל והבטון בהן נעשה שימוש בפרויקטים, עדיין נטל הראיה הנדרש להוכחת טענות המרמה וההעלמה הנטענות, שהוא נטל גבוה במיוחד, מוטל לשכמה של התובעת וזו לא הצליחה לעמוד בו ולשכנע כי אכן בוצעו מעשי מרמה מצד הנתבעות בהעלמת כמויות ברזל או בטון, כאמור.