15. עוד טענה התובעת כי אין לקבל את חוות הדעת שהוגשה מטעם מומחה בית המשפט, רו"ח חנן פרישקולניק, שכן דעתו הייתה מוטה לטובת הנתבעת. חוות דעתו כוללת אמירות אישיות ופוגעניות כנגד מנהל התובעת, מר עזר, רוה"ח הִרְבָּה לשוחח ולהיפגש עם נציגי הנתבעת ללא ידיעת התובעת, לא טרח לקבל את תגובת התובעת לטענות הנתבעת, המומחה חסר כל מומחיות בתחום הבנייה, והתעלם בחוות דעתו מהטעויות וההשמטות הרבות בדוחות של הנתבעת ולא הסיק מהן את המסקנה הנכונה.
16. אין ממש בטענות הנתבעת להפסדים או העדר רווח בפרויקטים בכספי והרשקוביץ, מדובר בפרויקטים שהניבו רווחים של מיליוני ₪ (פרויקט כספי כ – 9 מליון ₪ ופרויקט הרשקוביץ כ 7.1 מליון ₪ - סע' 66 לסיכומי התובעת).
17. קיים נזק ראייתי משמעותי אותו יש לזקוף לחובת הנתבעת. כך אין בנמצא מסמכי הנדסה מהותיים, דוגמת יומני עבודה, אשר יכולים ללמד על תוספות או שינויים בצרכי כל פרויקט ואשר יכולים ללמד על הצדקה בחריגה ממסמכי הכמויות של כל אחד מהפרויקטים (סע' 69-72 לסיכומי התובעת).
18. לטענת התובעת יש להוסיף ולהטיל אחריות אישית אף על מר קוזניץ ז"ל בהיותו בעל מניות מהותי אצל הנתבעת, הדירקטור שלה ומנהלה בפועל, אשר על פיו יישק דבר והוא עצמו על דעתו חתם על הסכם העקרונות.
לחלופין, יש להורות על הרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת שכן מר קוזניץ ז"ל הוא זה שנהנה מהכספים שנמנעו מהתובעת שלא כדין, הוא פעל באופן שיש בו להונות ולקפח את התובעת, פעל באופן הפוגע בתכלית הנתבעת כחברה תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה מהתובעת. הרמת המסך בנדון הכרחית כדי למנוע ממר קוזניץ ז"ל נסיון לניצול ההפרדה בינו לבין הנתבעת לצורך השגת מטרה לא כשרה דבר שיביא לפגיעה קשה בתובעת.
19. בכתב תביעתה העריכה התובעת את הסעד המגיע לה בשל הפרת החוזה ועשיית עושר ולא במשפט מצד הנתבע ומר קוזניץ ז"ל בסך של 47,819,642 ₪ כאשר הודגש כי סעד זה הוא לצרכי אגרה.
בכתב סיכומיה טענה התובעת לנזק כולל של לסך של 49,551,750 ₪ (ובלשונה – "לכל הפחות"), המורכב מפיצוי בגין הרכיבים הבאים –
- פיצוי בגין אי-העמדת הון עצמי בסך 8,987,000 ₪ (ס' 21 לסיכומים);
- פיצוי בגין חיוב בהוצאות "הנהלה וכלליות" של הנתבעת בסך 3,235,000 ₪ (ס' 30 לסיכומים);
- פיצוי בגין גביית דמי ניהול על רכיב המע"מ בתקבולים מרוכשי הדירות בסך 504,000 ₪ (ס' 35 לסיכומים);
- פיצוי בגין הפרשי מימון בסך 1,171,797 ₪ (ס' 36 לסיכומים);
- פיצוי בגין "ניפוח" חשבונאי של עלויות שלושת הפרויקטים הראשונים בסך 10,688,205 ₪ (פרק ד.3. לסיכומים);
- פיצוי בגין רווחי שני הפרויקטים "המפסידים" כביכול בסך 16,178,659 ₪ (פרק ד.4. לסיכומים);
- פיצוי בגין הפערים ההנדסיים בין עלויות הבטון והברזל לבין השימוש בפועל בסך 2,652,038 ₪ (ס' 73 לסיכומים);
- פיצוי בגין הפערים ההנדסיים בין עלות הפועלים לבין השימוש בפועל בסך 6,135,051 ₪ (ס' 79 לסיכומים).