18. המשיבים מתנגדים לבקשה ומבהירים כי המבקש הוא שפועל לקידום עניינו האישי, ובניגוד לאינטרס החברה. לטענתם, התנגדות המבקש לייצוג החברה על ידי עורכי הדין, להתקשרות עמם ולמימון שכרם, נועדה לפגוע בחברה ולקדם את עניינו האישי של המבקש בהסכם עם איילון. נטען כי לא נפל כל פגם בהחלטות שהתקבלו וכי קבלת עמדתו של המבקשת תסכל את קידום עניינה של החברה. המבקש, כך נטען, פועל בחוסר תום לב ומבקש לנצל את זכויותיו בחברה על מנת להשיג טובת הנאה אישית על חשבון החברה.
הכרעה
19. בבואו של בית המשפט לבחון בקשה למתן סעד בזמני בטרם הדיון בתובענה לגופה, יעמדו לנגד עיניו שלושה שיקולים; הראשון- קיומה של עילת תביעה. בשלב זה, די בכך שבית המשפט ישתכנע כי התובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית ואינה בגדר עילת סרק (תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984); השני- מאזן הנוחות, בגדרו יבחן בית המשפט את הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הצו המבוקש, ומנגד, מה יהיה נזקו של המבקש אם הבקשה תידחה. לעתים יבחן בית המשפט גם את השלכות הצו על צדדים שלישיים; השלישי- שיקול דעת של יושר. משמע, בית המשפט יבחן אם הבקשה הוגשה בתום לב, האם מתן הסעד הוא צודק, האם פעלו הצדדים בניקיון כפיים, האם השתהה המבקש בבקשתו וכדומה (ראו רע"א 5841/11 אקסלרוד נ. בנק מזרחי (20/9/2011); רע"א 8734/13 עבדאללה נ. מדינת ישראל, פסקה 13 (12/1/2014); רע"א 9308/08 אלול נ. רביב, פסקה 4 (21/4/2009)).
בין שני השיקולים הראשונים, עילת תביעה ומאזן הנוחות, קיימת "מקבילית כוחות". ככל שסיכויי ההצלחה בהוכחת העילה גדלים, כך תפחת חשיבות שיקול מאזן הנוחות ולהיפך (שם).
20. במקרים רבים הבהירו בתי המשפט כי השיקול המרכזי הוא השיקול של מאזן הנוחות, במיוחד כאשר קיים חשש שמא ייגרם למי מהצדדים נזק בלתי הפיך (ראו למשל ע"א 5286/15 מקורות פיתוח וייזום בע"מ נ. מעיינות העמקים בע"מ (30/8/2015)). כאשר הנזק הצפוי למבקש הצו הוא נזק כספי גרידא, וניתן להניח כי ניתן יהיה לפצותו אם בקשתו תידחה ותביעתו תוכח, ימעט בית המשפט במתן צו (ראו למשל רע"א 7246/11 חיים לוי סוכנות רכב ומוסך איזורי ירושלים (1998) בע"מ נ' קרסו מוטורס בע"מ, פס' 7 (16.1.12)).
21. כפי שיובהר להלן הגעתי למסקנה כי השיקולים האמורים תומכים במסקנה כי דין בקשתו של תוהמי להידחות וכי אין למנוע את המשך מימוש החלטות החברה. לא שוכנעתי כי לתוהמי עילת תביעה ראויה לביטול ההחלטות. יתרה מזאת שוכנעתי כי טובת החברה מחייבת את דחיית הבקשה שכן ביטול ההחלטות, ביטול מינוים של עורכי הדין והשבת זכויות החתימה לקדמותן, יימנעו מהחברה להגן על זכויותיה ולהתגונן מפני בקשת איילון. את הדיון אפתח בבחינת עילת התביעה ובמסגרת זו אתייחס לטענות לעניין הוראות הסכם המייסדים, ולאחר מכן לטענות הקיפוח.