בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"א 18023-11-20 תוהמי נ' אושר ואמינות בע"מ ואח'
בפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא
התובע
זכריה תוהמי
ע"י ב"כ עוה"ד י' סימן-טוב ואח'
נגד
הנתבעים 1. אושר ואמינות בע"מ
2. עמי סלע
ע"י ב"כ עוה"ד ד' ריגלר
3. מילי – חדרה (91) בע"מ
4. יורם ברנע
ע"י ב"כ עוה"ד ד' דן-גור
5. מילי חדרה אמינות בע"מ
החלטה
(בקשה מס' 1)
1. בשנת 1995 התקשרו החברות אושר ואמינות בע"מ ומילי חדרה (91) בע"מ בהסכם לייסוד חברה לצורך רכישת מקרקעין והקמת מבנה שישמש למגורים ומסחר. בהתאם להסכם המייסדים, הוקמה חברת מילי חדרה אמינות בע"מ. כמנהלי החברה המשותפת מונו מר עמי סלע - המנהל ובעל השליטה בחברת אושר ואמינות בע"מ, זכריה תוהמי ויורם ברנע - בעלי השליטה והמנהלים במילי חדרה (91) בע"מ.
לאחר מספר שנים התגלעו מחלוקות בין בעלי המניות והמנהלים בחברת מילי חדרה אמינות בע"מ. מחלוקות אלו הגיעו לפתחם של בתי משפט במספר רב של הליכים ומעסיקים גם את בית משפט זה כבר מספר שנים.
2. ההליך הנוכחי מתמקד בבקשתו של המבקש, זכריה תוהמי, למתן סעדים זמניים להבטחת תביעה שהגיש על פי סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 להסרת קיפוח.
רקע
3. בשנת 1995 ביקשו יורם ברנע, עמי סלע וזכריה תוהמי להתקשר בהסכם לייסודה של חברה אשר תעסוק ברכישת והחזקת מקרקעין המצויים בחדרה, עליהם ייבנה מבנה שישמש למגורים ומסחר (גוש 10036 חלקה 131).
ביום 27.09.1995 נחתם בין הצדדים הסכם מייסדים לייסוד חברת מילי חדרה אמינות בע"מ (להלן: החברה המשותפת). על הסכם המייסדים חתמו חברת אושר ואמינות בע"מ, שהייתה בשליטתו הבלעדית של מר עמי סלע (להלן: חברת אושר אמינות, וסלע בהתאמה) וחברת מילי חדרה (91) בע"מ שהייתה אותה עת בשליטתם וניהולם של יורם ברנע וזכריה תוהמי בחלקים שווים (להלן בהתאמה: חברת מילי 91, ברנע, ותוהמי). בהתאם להסכם הוקצו לחברת אושר ואמינות 1/3 ממניות החברה המשותפת ולחברת למילי 91 הוקצו 2/3 ממניות החברה. כדירקטורים בחברה מונו שלוש המייסדים, יורם ברנע, עמי סלע וזכריה תוהמי. מר יורם ברנע מונה כיו"ר הדירקטוריון. מר ברנע שימש בכל השנים שלאחר מכן כמנהל החברה.
4. החברה המשותפת החזיקה את המבנה והשכירה חלקים ממנו לשוכרים שונים. החברה אף ביצעה עסקאות מכר שונות. בין היתר התקשרה החברה המשותפת בהסכם מיום 17/1/2002 עם חברת קשל"ט נכסים והשקעות בע"מ (להלן: קשל"ט) למכירת זכויות אשר היקפן ומהותן שנויים במחלוקת. להסכם זה אף הוספה תוספת ביום 6/5/2002. יצוין כבר כעת כי קשל"ט המחתה את זכויותיה לקבוצת חברות הכוללות את איילון חברה לביטוח בע"מ, איילון חברה לניהול קופות גמל בע"מ, מגן חברה לניהול קרנות בע"מ ואיילון פנסיה בע"מ.(החברות מוזגו ויכונו יחדיו להלן: איילון).
5. כאמור, בין בעלי המניות בחברה המשותפת התגלעו במשך השנים מחלוקות שונות שהתגלגלו לפתחו של בית משפט זה בה"פ 60057-09-17. שנדונה בפניי והסתיימה, עתר המבקש, זכריה תוהמי (להלן: תוהמי) למתן סעדים הצהרתיים בנוגע לתוקפן של החלטות שהתקבלו בדירקטוריון החברה. בת"א 55234-12-16 המתנהל בפניי הגישו עמי סלע וחברת אושר ואמינות שבשליטתו, בקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת, ובת"א 5098-01-17 הגישו סלע ואושר ואמינות תביעה כספית כנגד החברה המשותפת, וכנגד ברנע וחברת מילי 91. פרט לאלו מנהלים הצדדים דיונים גם בבתי משפט השלום.
6. לאחר שהסתיים הדיון בה"פ 60057-09-17 החלו בין הצדדים מגעים בניסיון להסדר לסיום המחלוקות שביניהם, והתעוררה תקווה כי יגיע הקץ למחלוקות, והצדדים יוכלו לפעול במשותף לטובת החברה ובעלי מניותיה.
7. מתברר כי תקווה זו לא הבשילה, ובין הצדדים התגלעו שוב מחלוקות שונות. מחלוקות אלו התעוררו בעקבות הליכים שנוקטת חברת איילון כנגד החברה המשותפת, סלע, תוהמי וברנע.
מסתבר כי איילון טוענת שבמסגרת הסכם קשל"ט נמכרו לקשל"ט זכויות הבנייה על גג האגף הצפוני של המבנה שבבעלות החברה המשותפת. זכויות נטענות אלו לא נרשמו על שמה של קשל"ט ולא על שמה של איילון בלשכת רישום המקרקעין.
8. לאחר שאיילון פנתה לחברה ולבעלי המניות בבקשה להשלמת רישום הזכויות הנטענות בגג ולא נענתה, הגישה איילון, ביחד עם חברת מיטב ד"ש גמל ופנסיה בע"מ, בקשה בדרך של המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (תיק ה"פ 40970-09-20), בגדרו עתרו לחייב את החברה המשותפת, את סלע, ברנע ותוהמי לרשום את הזכויות הנטענות בגג על שמן (להלן: בקשת איילון).
9. על רקע האמור נדרשו החברה ובעלי המניות לנקוט עמדה בנוגע לדרישותיה של איילון ולהגיב לבקשת איילון. ביום 10/8/2020 נפגשו חברי דירקטוריון החברה, סלע, ברנע ותוהמי לישיבה שבה נדונו עניינים שונים. בין היתר דנו השלושה בדרישותיה של איילון. במהלך הישיבה, טען תוהמי כי הדין עם איילון וכי הזכויות בגג נמכרו לקשל"ט ועל כן על החברה לשתף פעולה ברישום הזכויות. סלע וברנע הביעו עמדה אחרת. לעמדתם הסכם קשל"ט לא כלל את כל זכויות הבנייה בגג, וכי כל זכויות הבנייה שנמכרו לקשל"ט נוצלו. על כן, סברו כי יש לפעול לתיקון צו רישום הבית המשותף כך שהגג יוצמד לדירות החברה המשותפת. לצורך מימוש החלטה זו הוצע למנות את באי כוחם של ברנע וסלע, עו"ד דן-גור ועו"ד ריגלר, לפעול בשם החברה לתיקון צו הרישום. תוהמי התנגד לשתי הצעות אלו והן התקבלו ברוב דעותיהם של ברנע וסלע.
10. עוד נדונה באותה ישיבה הצעתו של סלע לשנות את זכויות החתימה בשם החברה. הצעתו נדחתה ונקבע כי את החברה יחייבו חתימת שלושת חברי הדירקטוריון (סלע, ברנע ותוהמי) בצירוף חותמת החברה (כל אלו להלן: החלטות 10/8/2020) (פרוטוקול הישיבה סומן נספח 2 לבקשה).
11. בעקבות ההחלטה בדבר מינויים של עו"ד דן-גור ועו"ד ריגלר כבאי כוח החברה המשותפת לצורך תיקון צו הבית המשותף, נחתם בין החברה לעורכי הדין הסכם שכר טרחה והוענקו להם ייפויי הכוח. בשם החברה חתמו רק סלע וברנע
תוהמי, אשר חלק על החלטות 10/8/2020 הגיש בקשה למתן סעדים לביטול ההחלטות. הבקשה הוגשה במסגרת התביעה הנגזרת שהגישו סלע ואושר ואמינות בת"א 55234-12-16. לאחר דיון שנערך, ובשים לב לכך שהבקשה לא הוגשה בהליך המתאים, נמחקה הבקשה.
12. 12. ביום 16.9.2020 הוגשה בקשת איילון והחברה נדרשה להגיש את תשובתה לבקשה, לרבות לבקשה לסעדים זמניים.
13. בין לבין נערכה ביום 1/10/2020 ישיבה נוספת של חברי הדירקטוריון. לישיבה זו לא התייצב תוהמי, אף שזומן. הישיבה זומנה לשם קבלת החלטות לטיפול בבקשת איילון. בהעדרו של תוהמי קיבלו חברי הדירקטוריון החלטה למנות את עורכי הדין דן-גור וריגלר לטפל גם במתן מענה לבקשה לסעדים זמניים של איילון ולאשר את הסכם שכר טרחתם. כן הוסכם על שינוי זכויות החתימה, כך שאת החברה יחייבו שתי חתימות בלבד, כלומר חתימת ברנע וסלע בצירוף חותמת החברה. בהחלטה צוין כי השינוי נדרש "[...] בכדי לאפשר לחברה להתנהל ובכדי לאשר תשלום למי שצריך לשלם" (להלן: החלטות 1/10/2020, נספח ו' לתגובה). הודעה על שינוי זכויות החתימה נמסרה לבנקים.
14. בעקבות מינוים לייצג את החברה בבקשת איילון, החלו עורכי הדין לפעול לאיתור המידע ולהגשת בקשות מתאימות לבית המשפט בתל-אביב.
15. ביום 21/10/2020 זימן ברנע ישיבת דירקטוריון נוספת שנקבעה ליום 22/10/2020. הישיבה כונסה לדיון מחודש לטיפול בבקשת איילון, מינוי עורכי דין והסדרת זכויות החתימה. גם לישיבה זו לא התייצב תוהמי, אף שזומן. בישיבה זו חזרו ברנע וסלע על ההחלטה מיום 1/10/2020 ואישרו את שינוי זכויות החתימה ומינוים של עורכי הדין דן-גור וריגלר לפעול בשם החברה בכל הנוגע להליכים בבקשת איילון.
16. עוד נספר כבר כעת כי במסגרת ההליכים בבקשת איילון נטען על ידי איילון כי בינה לבין תוהמי נכרת הסכם. בכתבי הטענות של איילון צוין כי ביום 11/7/2006 נכרת הסכם שכונה הסכם תוהמי ושצורף להסכם שבין קשל"ט לאיילון. הסכם תוהמי לא צורף לעיוני או לעיון המשיבים, אך ככל הנראה מדובר בהסכם לשיתוף פעולה בייזום פרויקט בניה תוך שימוש בזכויות הבנייה שאיילון טוענת כי רכשה מהחברה המשותפת.
הבקשה
17. בקשה המונחת להכרעה כעת עותר המבקש למתן סעדים זמניים שעניינם החלטות הדירקטוריון למינוי עורכי הדין דן גור וריגלר לייצג את החברה, ושינוי זכויות החתימה. המבקש מבהיר בבקשתו כי אינו מעוניין לפגוע בניהולה השוטף של החברה, אלא רק למנוע החלטות ופעולות שיש בהן משום קיפוח זכויותיו בחברה. מבלי לפרט את כל הטענות, נדגיש כי המבקש טוען כי על פי הסכם המייסדים של החברה המשותפת, החלטות בדבר שינוי זכויות חתימה ובדבר ניהול החברה המשותפת צריכות להתקבל פה אחד על ידי כל שלושת חברי הדירקטוריון. קבלת ההחלטות שלא על דעת כל חברי הדירקטוריון, מהווה לדעתו הפרה של הוראות הסכם המייסדים. עוד טוען המבקש, כי מינוי עורכי הדין המייצגים גם את סלע וברנע באופן אישי בהליכים המשפטיים השונים, יוצר מצב של ניגוד עניינים, שכן עורכי הדין פועלים לקידום האינטרסים של סלע וברנע, בניגוד לאינטרסים של תוהמי ושל החברה. שינוי זכויות החתימה, כך נטען, מקפח את המבקש, מאפשר את ההתקשרות עם עורכי הדין ומימון הייצוג מקופת החברה.
18. המשיבים מתנגדים לבקשה ומבהירים כי המבקש הוא שפועל לקידום עניינו האישי, ובניגוד לאינטרס החברה. לטענתם, התנגדות המבקש לייצוג החברה על ידי עורכי הדין, להתקשרות עמם ולמימון שכרם, נועדה לפגוע בחברה ולקדם את עניינו האישי של המבקש בהסכם עם איילון. נטען כי לא נפל כל פגם בהחלטות שהתקבלו וכי קבלת עמדתו של המבקשת תסכל את קידום עניינה של החברה. המבקש, כך נטען, פועל בחוסר תום לב ומבקש לנצל את זכויותיו בחברה על מנת להשיג טובת הנאה אישית על חשבון החברה.
הכרעה
19. בבואו של בית המשפט לבחון בקשה למתן סעד בזמני בטרם הדיון בתובענה לגופה, יעמדו לנגד עיניו שלושה שיקולים; הראשון- קיומה של עילת תביעה. בשלב זה, די בכך שבית המשפט ישתכנע כי התובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית ואינה בגדר עילת סרק (תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984); השני- מאזן הנוחות, בגדרו יבחן בית המשפט את הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הצו המבוקש, ומנגד, מה יהיה נזקו של המבקש אם הבקשה תידחה. לעתים יבחן בית המשפט גם את השלכות הצו על צדדים שלישיים; השלישי- שיקול דעת של יושר. משמע, בית המשפט יבחן אם הבקשה הוגשה בתום לב, האם מתן הסעד הוא צודק, האם פעלו הצדדים בניקיון כפיים, האם השתהה המבקש בבקשתו וכדומה (ראו רע"א 5841/11 אקסלרוד נ. בנק מזרחי (20/9/2011); רע"א 8734/13 עבדאללה נ. מדינת ישראל, פסקה 13 (12/1/2014); רע"א 9308/08 אלול נ. רביב, פסקה 4 (21/4/2009)).
בין שני השיקולים הראשונים, עילת תביעה ומאזן הנוחות, קיימת "מקבילית כוחות". ככל שסיכויי ההצלחה בהוכחת העילה גדלים, כך תפחת חשיבות שיקול מאזן הנוחות ולהיפך (שם).
20. במקרים רבים הבהירו בתי המשפט כי השיקול המרכזי הוא השיקול של מאזן הנוחות, במיוחד כאשר קיים חשש שמא ייגרם למי מהצדדים נזק בלתי הפיך (ראו למשל ע"א 5286/15 מקורות פיתוח וייזום בע"מ נ. מעיינות העמקים בע"מ (30/8/2015)). כאשר הנזק הצפוי למבקש הצו הוא נזק כספי גרידא, וניתן להניח כי ניתן יהיה לפצותו אם בקשתו תידחה ותביעתו תוכח, ימעט בית המשפט במתן צו (ראו למשל רע"א 7246/11 חיים לוי סוכנות רכב ומוסך איזורי ירושלים (1998) בע"מ נ' קרסו מוטורס בע"מ, פס' 7 (16.1.12)).
21. כפי שיובהר להלן הגעתי למסקנה כי השיקולים האמורים תומכים במסקנה כי דין בקשתו של תוהמי להידחות וכי אין למנוע את המשך מימוש החלטות החברה. לא שוכנעתי כי לתוהמי עילת תביעה ראויה לביטול ההחלטות. יתרה מזאת שוכנעתי כי טובת החברה מחייבת את דחיית הבקשה שכן ביטול ההחלטות, ביטול מינוים של עורכי הדין והשבת זכויות החתימה לקדמותן, יימנעו מהחברה להגן על זכויותיה ולהתגונן מפני בקשת איילון. את הדיון אפתח בבחינת עילת התביעה ובמסגרת זו אתייחס לטענות לעניין הוראות הסכם המייסדים, ולאחר מכן לטענות הקיפוח.
הסכם המייסדים
22. הסכם המייסדים נכרת ביום 27/9/1995 בין אושר ואמינות בע"מ לבין מילי חדרה (91) בע"מ, כאשר לפי הנטען החזיקה מילי חדרה (91) שליש ממניות החברה בנאמנות עבור המבקש. אין חולק כי כיום מוחזקות המניות בחלוקה שווה בין שלושת בעלי המניות, כלומר תוהמי, אושר ואמינות ומילי חדרה (91).
בהסכם המייסדים נקבעו ההוראות בדבר אופן ניהולה של החברה. נקבע כי את החברה ינהלו "מנהלי העסקים" של החברה, בכפוף לסמכויות המוקנות לדירקטוריון על פי ההסכם או הדין (סעיף 6(ב)). בתחילה מונו תוהמי וברנע כמנהלי העסקים, אך נקבע כי סלע יוכל להצטרף בתנאים הקבועים בהסכם. בסעיף 6(ג) להסכם נקבע כי החלטות מנהלי העסקים יתקבלו על פי "רוב רגיל". בסעיף 7 להסכם נקבעו ההוראות לעניין דירקטוריון החברה. סוכם כי חברי הדירקטוריון יהיו נציגי הקבוצות המרכיבות את החברה המשותפת, כלומר אושר ואמינות ומילי חדרה (91) (סעיף 7(ב)). סעיף 7(ג)(2) קובע כיצד יתקבלו החלטות הדירקטוריון:
החלטות הדירקטוריון של החברה תהיינה על פי רוב קולות רגיל תוך תאום בין כל הצדדים, אך החלטות הנוגעות להגדלת השקעות בעלי המניות מעבר לשעור אחזקותיהם בהון המניות הרגילות וכל זאת מעבר להשקעה הראשונית כאמור בסעיף 13 להלן, העברת מניות, העברת מניות לצד' ג', שינוי ההון, משכורות מנהלי העסקים, תקציב החברה, עקרונות ודרכי פעילותה ועקרונות בהתקשרויותיה תתקבלנה אך ורק בהסכמת כל הצדדים פה אחד. הפורום המחייב לאספת דירקטוריון יהיה נוכחות של דירקטור אחד כנציג צד א' ושני דירקטורים כנציגי צד ב'.
רואים אנו כי די ברוב רגיל בדירקטוריון כדי לקבל החלטות . עם זאת, נקבע כי הקוורום הנדרש לקבלת החלטות הוא 3 דירקטורים. בסעיף 7(ג)(3)(4) נקבעו הוראות לגבי כינוס הדירקטוריון ללא נוכחות כל הדירקטורים, ובין היתר נקבע כי אם אחד הדירקטורים לא יופיע לאסיפה, יש לכנס אסיפה במועד נוסף, שייקבע לפחות 10 ימים לאחר המועד המקורי. אם גם בישיבה זו לא היה מניין מספיק תזומן ישיבה שלישית 10 ימים לאחר מכן.
23. לכאורה לשון הסכם המייסדים ברורה והיא מקנה לרוב חברי הדירקטוריון סמכות לקבל החלטות בשם החברה. עם זאת, תוהמי טוען כי בגדרם של ההליכים בבקשה שנדונה בתיק 60057-09-17 נטען על ידי ברנע כי החלטות בדבר שינוי זכויות חתימה מחייבות הכרעה של כלל חברי הדירקטוריון. לפיכך, כך לטענתו, יש לאמץ אותה עמדה גם בעת שינוי זכות החתימה כעת.