27. יתרה מזאת, החברה הייתה מחויבת לקבל החלטות דחופות שכן בית המשפט שדן בבקשת איילון קבע מועדים להגשת תשובות. החברה לא יכלה להמתין עד שתוהמי יתרצה ויתייצב ועל כן היה על חברי הדירקטוריון לקבל החלטה במועד. החלטתו המודעת של תוהמי שלא להתייצב לישיבה שזומנה ליום 1.10.2020 נודעה להכשיל החלטות שאינן לרוחו. לכאורה דרישתו של תוהמי לבטל את ההחלטה בשל העדר מניין חוקי כנדרש, מצב שנוצר רק בשל רצונו להכשיל את ההחלטות, מהווה התנהגות בחוסר תום לב. במיוחד נכון הדבר במצב שבו תוהמי ידע כי על החברה לקבל החלטות מידיות.
28. עוד ראוי לזכור כי על פי הסכם המייסדים, מנהלי העסקים רשאים היו לקבל החלטות ברוב קולות רגיל ולא נדרש מניין של שלושה לצורך קבלת החלטות. לפיכך, החלטות שהתקבלו על ידי שני מנהלי העסקים, ללא תוהמי, הן החלטות תקפות ובלבד שמדובר בהחלטות שאינן מחייבות החלטה של הדירקטוריון. הואיל ואין חולק כי שינוי זכויות החתימה ומינוי עורכי הדין היו בסמכות הדירקטוריון, תוקפן הותנה בקיום הישיבה הנדחית שקוימה כאמור.
טענת הקיפוח
29. הטענה העיקרית שמעלה המבקש היא כי ההחלטות מושא הבקשה פוגעות בזכויותיו. המבקש טוען כי יש בהחלטות בדבר שינוי זכויות החתימה והתקשרות החברה עם עורכי הדין המייצגים את ברנע וסלע, משום קיפוח במובן סעיף 191 לחוק החברות.
עילת הקיפוח של בעלי מניות, מעוגנת בסעיף 191 לחוק החברות, הקובע כדלקמן:
(א) התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.
(ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יובאו בתקנון החברה ובהחלטותיה השינויים המתחייבים מכך, כפי שיקבע בית המשפט, ויראו שינויים אלה כאילו נתקבלו כדין בידי החברה; עותק מן ההחלטה יישלח לרשם החברות, ואם החברה היא חברה ציבורית - לרשות ניירות ערך.
המונח קיפוח, שבא תחת השימוש במונח "עושק המיעוט" שהיה קבוע בסעיף 253 לפקודת החברות, פורש בפסיקה באופן רחב. המושג קיפוח מהווה למעשה הוראת מסגרת שלתוכו יצקו בתי המשפט משמעויות שונות. תכליתה של הוראה האוסרת על קיפוח בעלי מניות נועדה למנוע מצבים שונים של חלוקת משאבי החברה בצורה בלתי הוגנת בין בעלי המניות (ראו ע"א 3432/17 טופז נ' יוכט, פסקה 25 (16.4.2020); ע"א 2718/09 גדיש קרנות גמלאים בע"מ נ' אלסינט בע"מ (28.5.2012); ע"א 5025/13 פרט תעשיות מתכת בע"מ נ' דדון (28.2.2016); ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, פ"ד נ(1) 238 (1996); א' חביב סגל דיני חברות, כרך א' 610 (2007); ע' שפינדל, י' זכות, מאבק בעלי מניות: עילת הקיפוח בחברה פרטית וציבורית 18-17 (2017)).