"מצללה (פרגולה)" – מבנה בלא קירות, הבנוי מחומרים קלים, שתקרתו משטח הצללה, ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40 אחוזים ממנו לפחות; יראו מבנה כאמור כמצללה גם אם על תקרתו מותקן קירוי שקוף או שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה האמור עשויים מחומר שקוף".
חומרים קלים המוגדרים בתקנות האמורות כ"חומרים שמשקלם אינו עולה על 50 קילוגרמים למטר מרובע ברכיב מבני מישורי, כגון גבס, עץ, זכוכית, אלומיניום, פלדה, פולימרים למיניהם, או חומרים דומים אחרים החלקים האטומים של משטח ההצללה".
17. העולה מן האמור הוא כי ההגדרה הנורמטיבית של פרגולה בתקנות האמורות הינה מצללה הבנויה מחומרים קלים ואשר בחלקה היא "חלקים אטומים". ספק אם פתרונות בד הם מסוג החומרים הקלים המנויים בתקנות וספק רב אם ניתן להכתירם כחלקים אטומים. משכך, לא מצאנו מקום להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי כי לא הוכח שמתקן ההצללה מהווה "פרגולה". עוד נציין כי המערער טען שבהסכם ההעסקה עמו נאמר כי יעסוק בהרכבת פרגולות, ולא מצאנו כי כך נאמר שם.
18. במסגרת הערעור בפנינו לא הציב המערער עוד את הטענה כי המדובר בפרגולה אלא ביקש להסיק מסקנות בדבר עיקר עיסוקה של המשיבה 3 כעולה משמה; הסכם העבודה עמו הנוקט במינוח "התקנה"; הגדרת עבודות מיוחדות כ"הרכבה והקמה של מבני שלד מברזל ומפלדה לגגות וחממות"; פרויקט בקיבוץ סעד; העובדה שעבר הכשרה לעבודה בגובה; דברי המשיב 5 לפיהם "כשאנחנו מעמידים עמודים צריכים בשביל זה גם מהנדס שיוודא שהחוזק של העמוד מתאים, לכן יש מהנדס" (עמ' 46 לפרוטוקול בבית הדין האזורי); והצהרת המערער כי נפלה עליו פרגולה.
19. המשיבה, הן בסיכומיה בבית הדין האזורי והן בפנינו, טענה כי "ברוב הפרויקטים אין כלל צורך להתקין עמודים ו/או קונסטרוקציה ואין כלל צורך בעבודות בטון כך שפשוט גוזרים, תופרים ומחברים את הרשתות צל העשויים בד למבנים קיימים ו/או לקונסטרוקציה קיימת. כך יוצא שעיקר עיסוקה של המשיבה הינו גזירה, תפירה והתקנה של רשתות צל" (סעיף 32 לסיכומיה בבית הדין האזורי).
20. אכן, המבחן שנקבע לתחולת צו הרחבה הוא עיקר עיסוקו של המעסיק, ואולם בנסיבות הענין לא הורם הנטל לשכנע מהו עיקר עיסוקה של המשיבה 3, כשהנטל לכך מוטל על המערער. המערער ריכז את עיקר המאמץ הדיוני בטענה כי המדובר בפרגולה, ואילו טענתו החלופית כי גם התקנת רשת מביאה להחלת צו ההרחבה בענף הבנין נטענה בבית הדין האזורי בשלב מאוחר ובשפה רפה.
21. בתוך כך המערער לא הוכיח בהיבט העובדתי מה ההיקף היחסי של הפרויקטים בהם נדרשה המשיבה 3 להקים את השלד עליו יונח פתרון ההצללה מבד ומה היקפם היחסי של הפרויקטים בהם הונחה הרשת על קונסטרוקציה קיימת. למעשה המערער לא העמיד גרסה עובדתית ברורה לפיה עיקר עיסוקה של המשיבה 3 היה בנית הקונסטרוקציה והנחת הרשת עליה (להבדיל מהנחת הרשת בלבד). מוכנים אנו להניח כי היו פרויקטים בהם נדרשה המשיבה 3 להקמת הקונסטרוקציה (כגון, קיבוץ סעד וראו דברי המשיב 5 בעמ' 46 לפרוטוקול), ואולם – וזה העיקר – תשתית למסקנה כי עיקר עיסוקה של המשיבה 3 כלל בנית הקונסטרוקציה, להבדיל מהנחת רשת הבד – לא הונחה.
22. טענה נוספת כי עצם הנחת רשת בד על קונסטרוקציה קיימת מהווה עילה להחלת צו ההרחבה בתחום הבניה - לא נטענה בצורה זו. משלא ניתנה למשיבה 3 הזדמנות להתמודד עמה - לא נדרש לה.
23. המסקנה העולה מן האמור היא כי המערער לא הניח תשתית ראייתית מספקת לביסוס המסקנה בדבר תחולת צו ההרחבה בענף הבניה. מטעם זה בלבד, ובהתחשב בכך שהנטל מוטל על שכם המערער, נדחה הערעור ברכיב זה. זאת, מבלי שיהא בכך להוות תקדים למקרים עתידיים.