"מן האמור לעיל עולה כי דגן לא הוכיח כי הסכומים שקיבל ברכיב השעות הנוספות בתלושי השכר כוללים גמול פיקטיבי, גם אם גמול זה לא חושב כראוי על ידי החברה נוכח התרשלותה ברישום שעות הנוכחות של דגן.
אכן, בעניין קנסטו, עליו נסמכו שני הצדדים, פורטו תנאים להכרה בהסכם לפיו יקבל עובד "גמול שעות נוספות גלובלי", חלף זכאותו לגמול על פי דין המחושב לפי שעות עבודתו בפועל, ואין חולק כי תנאים אלה לא התקיימו במלואם בענייננו. אולם, התנאים שתוארו בעניין קנסטו הם תנאים הכרחיים למיצוי הזכות לגמול בגין שעות נוספות, במובחן מההכרה בגמול, המפורט מידי חודש בחודשו בתלוש השכר, כתשלום הבא בפועל על חשבון גמול השעות הנוספות. אי קיומם של תנאים אלה אין משמעה, לפיכך, כי התשלום שניתן לעובד בגין שעות נוספות הוא בהכרח פיקטיבי ואין להביאו בחשבון זכויותיו של העובד, אלא כי תשלום זה אינו בא חלף התמורה המלאה המגיעה לעובד מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה, אלא על חשבונה. "המסגרת הרעיונית החולשת על השימוש במודל זה היא שזכויות העובד לא תקופחנה ושתכלית חוק עבודה ומנוחה תוגשם ולא תסוכל" (עניין קנסטו).
לענייננו, משעה שהחברה לא הוכיחה כי דגן הסכים לתוספת גמול השעות הנוספות ולא ערכה רישום מדויק של שעות העבודה, ייזקף התשלום שניתן לדגן עבור שעות נוספות על חשבון הגמול המגיע לו בגין עבודת השעות הנוספות, מבלי לגרוע מזכותו של דגן כי ייערך חישוב מפורט של גמול זה על פי חוק שעות עבודה. חישוב זה יתבצע ביחס לכל חודש עבודה (מחודש אפריל 2013 לחודש דצמבר 2014) בנפרד, בהתאם לאמור בסעיפים 45 ו-46 לעיל, ובהתבסס על שכר היסוד שניתן לדגן כעולה מתלוש השכר. החישוב לא יכלול שכר שקיבל דגן בגין שעות נוספות באותו החודש. ככל שימצא כי התמורה המגיעה לדגן עבור ביצוע שעות נוספות עולה על הסכום ששולם לו בחודש נתון ברכיב "שעות נוספות", יהיה על החברה לבצע השלמה של הגמול החודשי".
30. לאור כל האמור, הערעור המופנה כנגד אי תשלום גמול שעות נוספות- נדחה.
הפקדות לפנסיה וקרן השתלמות
31. בית הדין האזורי דחה את התביעה בגין שני רכיבים אלה. אשר לפנסיה קבע כי "הכספים הופקדו באיחור רק לאחר הגשת התביעה ולכן, התובע לא היה יכול לקזזם בכתב התביעה אולם הוא יכול היה לעשות כן בתצהיר. כאמור לעיל, התובע לא היה זכאי להפקדות לפנסיה על פי צו ההרחבה בענף הבנייה. בין כך ובין כך, משהופקדו הכספים – אין התובע זכאי לסעד בגין רכיב תביעה זה" (סעיף 30 לפרק ההכרעה בפסק הדין). אשר לקרן ההשתלמות, נקבע כי "משקבענו כי צו ההרחבה בענף הבניין אינו חל, דין רכיב תביעה זה להידחות" (סעיף 31).
32. נקודת המוצא לבחינת הטענות להפקדות בחסר ברכיבים אלו היא כי לא הוכחה תחולת צו ההרחבה בענף הבניה, ולא הוכח כי גמול השעות הנוספות הגלובלי הינו פיקטיבי ולכן אמור להיות חלק מהשכר הקובע לפנסיה. קביעות אלה נוטלות את עיקר העוקץ מערעורו של המערער ברכיבים אלה.
33. אשר לטענות בנוגע לקרן השתלמות, משנקבע כי לא בוססה תחולת צו ההרחבה בענף הבניה גם לא בוסס מקור נורמטיבי מחייב לתשלום. משכך, הערעור בגין רכיב זה נדחה.
34. אשר לטענות בנוגע להפקדות הפנסיוניות, בערעור בפנינו ביקש המערער לטעון כי שגה בית הדין האזורי בתחשיב הזכאות לפנסיה שכן לא הופקד סכום מספיק "בהתאם להוראות צו ההרחבה (וכמובן שלא בהתאם לצו ההרחבה בענף הבניה) בשעורים הקבועים בחוק (6.25% - 6.5%)" (סעיף 55 להודעת הערעור). כמו כן, טען כי שגה בית הדין האזורי עת לא חייב את המשיבה 3 לשלם עבור הפרשי פנסיה שלא שולמו על ידי המשיבים 1 ו – 2 (סעיף 56 להודעת הערעור).
35. טענות אלה לא נטענו על ידי העובד בסיכומיו בבית הדין האזורי, וממילא בית הדין האזורי לא נדרש להן. די בטעם דיוני זה כדי לדחות את הערעור אף בנקודה זו.