פיצוי פיטורים - התפטרות בדין מפוטר
36. לטענת המערער, הוא הסכים בשיחה מחודש 2/17 לשמש מאותה עת כסוכן מכירות אך ורק בתנאי שתנאי שכרו לא ישתנו. אולם מששכרו הופחת, הוא קבל על כך בזמן אמת ולבסוף אף התפטר בגין כך. בנסיבות אלו, ברי כי התפטרותו נבעה מכוח הרעת התנאים. לטענת המשיבים, העברת התפקיד הייתה בהסכמה והמערער התפטר ולא פוטר.
37. על פי קביעות פסק הדין, "על גבי תלוש לחודש 6/17 – רשם התובע 'לא מקבל ולא מאשר סכומים אלו מחודש 5/2017'. משכך ברי כי התובע סבר כי תנאי העסקתו הורעו. התובע סירב להפחתה בשכרו והעלה את התנגדותו על הכתב אולם רק לאחר 3 חודשים. ביום 1.8.17 כתב התובע בכתב ידו מסמך שכותרתו 'דרישה לתשלום' (ת/4) והוא העלה על הכתב את חובותיה של מעסיקתו כלפיו" (סעיף 14 לפרק ההכרעה). עם זאת, בית הדין האזורי דחה את טענתו של המערער כי יש לראות את התפטרותו כדין פיטורים, שכן "בסופו של יום התובע הוא זה שהתפטר ואיננו עוסקים בסברות. התובע התפטר ולא כתב את הסיבה להתפטרותו" (סעיף 15). על כן, מאחר ש"התובע לא טען שהוא מתפטר בדין מפוטר ובכל מקרה, היה עליו ליתן התראה בטרם התפטרותו" (סעיף 16), לא עמד בתנאים הקבועים בחוק ובפסיקה (סעיף 17) ותביעתו ברכיב זה נדחתה.
38. על כך טוען המערער, כי מעדותו עולה כי היה דין ודברים בעל פה בינו לבין המשיב 5 בגין ההפחתה בשכרו, וכי אף הובטח לו שיוחזרו לו הניכויים מהשכר שבוצעו. כך עולה גם מהודעתו על גבי תלוש השכר לחודש 6/17 וגם במכתב דרישת התשלום מיום 1.8.17 בו הוא מציין "התעלמות מוחלטת לבקשתי לא לגעת במשכורת". אף המשיב 5 עצמו הודה בעדותו, שאם המערער לא היה מסכים להפחתת שכרו, היה מפטר אותו. בנסיבות אלו, יש לקבוע כי הוכח שההתפטרות אכן נבעה מהרעת התנאים האמורה ודינה כפיטורים.
39. לטענת המשיבה 3, המערער העלה לראשונה טענות כנגד ההפחתה בשכרו רק לאחר חודשיים וחצי לאחר שנכנס לתפקידו החדש כאיש מכירות וכי מעולם לא טען שהוא מתפטר בגין מפוטר. טענה זו הועלתה לראשונה בכתב התביעה. משכך, יש לדחות את ערעורו ברכיב זה.
40. סעיף 11א(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים) קובע כי:
"התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים"