נקודות עיקריות בניהול תיק זה
146. בתחילה הוגשה התביעה לבית משפט השלום בתל-אביב, כאשר בהמשך הועברה לבית משפט זה בעקבות בקשת ב"כ אסולין, לאור תנית שיפוט ייחודית בהסכם עם הבנק, ולאור העובדה שהחשבון התנהל בעיר באר שבע.
147. בד בבד עם הגשת התביעה, ביקש הבנק להטיל עיקול על נכסי מר אסולין ומר מימון. בתאריך 30.07.14 נעתר בית המשפט לבקשה.
באשר למר אסולין הורה בית המשפט על הטלת עיקול זמני על זכויותיו בנכס מקרקעין, בית מגוריו, עד לסכום של 200,000 ₪.
בהמשך ביקש מר אסולין לבטל את העיקול שהוטל על בית מגוריו. לאחר שהתקיים דיון בבקשה (בפני כבוד הרשם הבכיר אורי הדר), דחה בית המשפט בהחלטתו מיום 29.12.14, את הבקשה לביטול העיקול, אולם הוסיף שככל ומר אסולין יחתום על כתב קיזוז של 200,000 ₪, מתוך כספי הפיקדון המצויים בחשבון על שמו – יבוטל העיקול.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רע"א 57853-01-15). בתאריך 15.03.15 דחה בית המשפט המחוזי הנכבד (כבוד הנשיא דאז השופט יוסף אלון), את הבקשה, כאשר קבע כי לא מצא מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא.
148. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ולפיכך הגישו הנתבעים בקשת רשות להגן. טרם התקיים דיון בבקשה, הגיש מר מימון בקשה להוספת טענות לתצהיר שצורף לבקשת הרשות להגן. הטענות שביקש להוסיף הינן בנוגע לטענתו כי הבנק הפר את חובת הגילוי כלפיו.
ב"כ הבנק התנגד לבקשה.
לאחר שמיעת טענות הצדדים החלטתי לאשר את הגשת התצהיר הנוסף מטעמו של מר מימון, שכן מצאתי שכבר בתצהיר הראשון שהגיש מר מימון בתיק, טען הלה להפרת חובה הגילוי של הבנק כלפיו, בנוגע למצבה של החברה (ראו החלטתי במסגרת ההחלטה בבקשת הרשות להגן).
149. לאחר שהתקיים דיון בבקשה ניתנה רשות להגן (ראה החלטה מיום 21.04.16), לכל הנתבעים כאשר הרשות להגן בנוגע לחברה הותנתה בהפקדת סך של 35,000 ₪; הרשות להגן בנוגע למר אסולין, הותנתה בהפקדה כספית של סך 15,000 ש"ח.
עוד הוריתי בהחלטה כי התצהירים יהוו כתב הגנה מטעם הצדדים.
150. בנוסף ניתנה החלטה בדבר ביצוע הליכים מקדמיים ונקבע מועד לקדם משפט.
151. הנתבעים הפקידו את הכספים עליהם הוריתי (החברה ביקשה לבצע את ההפקדה בחמישה תשלומים).
152. לאחר מתן הרשות להגן הגיש מר אסולין הודעת צד ג' נגד החברה ונגד מנהלה. מר אסולין דרש בתביעה החזר של הסך של 300,000 ₪ שכבר חולטו על ידי הבנק, וכן החזר של כל סכום נוסף בו יחויב אם יחויב.
צדדי ג' הגישו כתב הגנה בהם הכחישו את הטענות בהודעה.
153. בהמשך, נוהל הליך גילוי מסמכים ארוך בין מר אסולין לבין החברה, כאשר בית המשפט נדרש לתת מספר החלטות בעניין זה (ראה למשל החלטה מיום 07.03.17). כמו כן נקבעו שני דיוני קדם משפט, בעניין גילוי המסמכים. כן ניתנו צווים לבנקים לקבלת מסמכים.
154. בהמשך ניתנה הורה על הגשת ראיות הצדדים.
155. ביום 04.07.17 הגיש הבנק בקשה לפצל את הדיון בתביעה ובהודעת צד ג' וזאת עקב הימשכות ההליכים. הנתבעים וצדדי ג' התנגדו לבקשה, ביום 03.09.17 דחיתי את הבקשה שכן סברתי שאין מנוס אלא לשמוע את התיק במקשה אחת, על אף הימשכות ההליכים (וראו הנימוקים המלאים שם).
156. הבנק הגיש תצהיר של מר נבון ותצהיר של מר אמזלג. לאחר שמר אמזלג נחקר על תצהירו, הוגשה בקשה לצירוף דפי חשבון משנת 2009 שעל פי הטענה נשמטו מהתצהיר עקב טעות. ב"כ החברה התנגד לבקשה. ביום 20.09.18 נעתרתי לבקשה וציינתי שככל ותתבקש חקירה נוספת של המצהיר מטעם הבנק עקב כך – יוכל ב"כ החברה לזמנו שוב וכן התרתי השלמת חקירה ראשית למצהיר החברה, ככל ויהיה בכך צורך.
157. החברה הגישה את תצהירו של מר כהן. מר אסולין הגיש תצהיר מטעמו וכן תיק מוצגים, וביום 22.03.18 ביקש לצרף מסמכים נוספים לתיק המוצגים מטעמו.
מר רוני כהן הגיש תצהיר מטעמו וכן תצהירים ערוכים על ידי: מר אהוד הורביץ, מר איתן סלע, מר אבי וידל, וכן מסמך ערוך על ידי רן שלום אורפני, אותו כינה "חוות דעת".
158. בסיום הדיון שהתקיים ביום 31.10.18, התנגד ב"כ אסולין להגשת המסמך שנערך על ידי רו"ח אורפני, שכן לטענתו לא נערך כחוות דעת כדין. בעקבות התנגדות זו הגישו צדדי ג' בקשה להגיש את המסמך בדרך אחרת, כאשר צורפה ההצהרה הקבועה בתקנות בעניין חוות דעת מומחה, כן צורף מכתב של מר אורפני המבהיר את הפעולות שעשה וכן צורפו נספחים לחוות הדעת. בפתח דיון ההוכחות דנתי בבקשה, כאשר בסופו של דבר החלטתי לאפשר למר רוני כהן לבצע התיקונים הדרושים. זאת מכוח הערך של בירור האמת. במקביל ניתנה רשות למר אסולין להגיש חוות דעת נגדית מטעמו. כמו כן נפסקו הוצאות לחובת מר רוני כהן עבור כל הצדדים בגין הגשת המסמך בדרך שאינה נכונה, דבר שגרם לצורך לדחות שני מועדי הוכחות נוספים שנקבעו, על מנת לאפשר למר אסולין את השהות להגיש חוות דעת נגדית (ראו החלטה בפרו' עמ' 83-85).
159. בהמשך הגיש מר אסולין חוות דעת מטעמו ערוכה ע"י רו"ח מר יגאל צדוק.
160. תוך כדי שמיעת ההוכחות, בסמוך למועד ההוכחות האחרון בתיק, הגישה החברה בקשה לצירוף ראיות נוספות. הצדדים התנגדו לבקשה בתוקף. בתאריך 16.04.19 דחיתי את הבקשה בשל עיתוי הגשתה (וראו הנימוקים שם).
161. בתיק התקיימו סה"כ 6 דיוני הוכחות.
162. לאחר דיון ההוכחות ביקש הבנק להגיש ראית הזמה, מסמך מילקוט הפרסומים לגבי סיום כהונתו של מר מימון כמנכ"ל משרד הפנים. לאחר קבלת תגובות הצדדים אישרתי את קבלת הראיה, שכן מדובר בהפניה לילקוט הפרסומים – המהווה פרסום רשמי (ראו החלטתי מיום 10.05.19).
163. בסיום שמיעת ההוכחות הוריתי על הגשת סיכומי הצדדים.
הסיכומים הוגשו והם מונחים לפני.
164. במהלך ניהול התיק ניסיתי לסייע לצדדים לסיים ההליך בפשרה, אולם לצערי הדבר לא הסתייע.