הרמת מסך
81. התובע טוען כי הנתבע עשה שימוש לרעה בתפקידו כמנהל המוסך, ערך תלושי שכר פיקטיביים וזייף את יומני העבודה במטרה לרמותו. עוד טוען התובע כי ניכוי כספים משכרו תחת רכיב 'תגמולים' לא הועבר לקופת הגמל, ולפיכך יש להרים את מסך ההתאגדות בין הנתבעת לנתבע ולחייב את הנתבע באופן אישי. מנגד טוענים הנתבעים כי התובע לא הוכיח את העילות להרמת מסך וכי אף אם נפלו פגמים בהעסקתו של התובע, הרי שאין בכך כדי להצדיק חיוב אישי של הנתבע.
82. לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובמכלול חומר הראיות, באנו לידי מסקנה כי דין טענת התובע להרמת מסך להידחות.
83. סעיף 4 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, קובע את הכלל הבסיסי בדיני החברות לפיו לחברה אישיות משפטית נפרדת מבעליה. עם זאת, בסעיף 6 לחוק נקבע כי במקרים חריגים רשאית הערכאה השיפוטית לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, באמצעות הרמת מסך ההתאגדות:
"6(א)(1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה."
84. לאחרונה קבע בית הדין הארצי כי "...הרמת מסך תבוצע במקרים שבהם מצא בית המשפט ש"נכון וצודק" לעשות כן, ובכפוף לקיומם של שני תנאים: האחד, עשיית שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה באופן שיש בו לקפח את נושיה או לקחת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתה לפרוע את חובותיה, כדוגמת מצבים של עירוב נכסים, תרמית/הונאה, הברחת נכסים וכיו"ב. התנאי השני עניינו מודעות או למצער חשד של בעל המניות בדבר שימוש פסול באישיות הנפרדת של החברה".
85. עיון בפסיקת בתי הדין מלמד כי העובדה שהייתה פגיעה בזכויותיו הסוציאליות של העובד, היא לבדה אינה מהווה עילה להרמת מסך ההתאגדות, ובמרביתם המכרעת של המקרים בהם נקבע כי יורם מסך ההתאגדות מדובר היה בשילוב של פגיעה בזכויות מכוח משפט העבודה המגן לצד עירוב נכסים או ריקון החברה מתוכן והברחת נכסיה, או פעילות במרמה ובחוסר תום לב. כך למשל נקבע: "לאחר שבחנו את כלל טענות הצדדים ועיינו בכלל חומר התיק הגענו למסקנה כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת שיש בה כדי לתמוך בנימוק לענין העדר אבחנה בישויות המשפטיות – המערערות 1 ו- 2 והמערער 4. לעניין זה, העילות להרמת המסך מפורטות בסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999, כפי שתוקן בתיקון מס' 3 לחוק. במקרה שלפנינו לא הובאו ראיות לכך שהמערערות נועדו או שימשו להונאת או לקיפוח המשיב או כי המערערות נוהלו תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתן לפרוע את חובותיהן. יצוין כי העובדה שהמערערות פעלו במסגרת של אשכול חברות, שהן בבעלות ובניהול המערער 4, ומשרדיהן מצויים באותו מען – איננה מהווה תשתית ראייתית מספקת לצורך הרמת מסך ההתאגדות. אף לא מצאנו כי די בעובדת אי תשלומן של זכויותיו הסוציאליות של המשיב, כשלעצמה, כדי להצדיק הרמת מסך בנסיבות העניין".