לצד תכלית החוק, יש לזכור מושכלות ראשונים בנוגע להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט באישור הסדר נושים: בית המשפט יימנע מלהתערב בשיקול דעתה של אסיפת נושים ככל שמדובר בהערכת כדאיותו הכלכלית של ההסדר, וזאת אף אם לדעת בית המשפט טעו הנושים ברובם בשיקול דעתם והוא היה מגיע לתוצאה כלכלית אחרת לו עמד במקומם (אלשיך ואורבך, הקפאת הליכים הלכה למעשה, התשע"א-2010 (להלן: "אלשיך ואורבך"), עמ' 617-618; א' חביב-סגל, דיני חברות - לאחר חוק החברות החדש (2004), כרך ב', עמ' 302 (להלן: "חביב-סגל")), לאמור: בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתם הכלכלי של הנושים בשיקול דעתו שלו, אלא רק יפקח עיניו כדי לוודא שמירת הכללים והעקרונות המנחים קיומו של הליך השגת הסדר הנושים.
ההוראות הרלוונטיות הנוגעות לאישור תכנית לשיקום כלכלי מצויות בסימן ג' לפרק ז' של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובפרט סעיפים 85 ו- 86, הקובעים בזו הלשון:
"85. (א) הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי
התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:
(1) בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה;
(2) המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה.
(ב) בסעיף זה, "מצביעים" – למעט מי שנמנעו בהצבעה.
86. (א) אושרה הצעה לתכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד
כאמור בסעיף 85, יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.
(ב) בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור".
הואיל ובמקרה שלפנינו לא אושרה הצעת ההסדר בידי כל קבוצות הנושים, לא ארחיב בשלב זה ביחס להוראות חוק אלה, וכן ביחס לשיקולי בית המשפט המנויים בסעיף 86(ב) לחוק, אך כמובן שהם יקבלו ביטוי בהמשך פסק הדין.
אישור הסדר נושים שלא קיבל את הרוב הדרוש:
הפסיקה כבר קבעה כי אישור הצעת הסדר שלא זכתה לרוב הנדרש (ובמילים אחרות: בניגוד להצבעת נושי החברה) הוא החריג, ואילו הכלל הוא שיש לקבל, על פי רוב, את עמדת הנושים (ראו לעניין זה בפר"ק (מחוזי י-ם) 59344-01-12 נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (23.10.2012)). הווה אומר: בית המשפט אינו נוהג לכפות הסדר על הנושים בניגוד לרצונם שעה שלא הושג הרוב הדרוש באסיפות הנושים.