דיון
אקדים את מסקנתי שתפורט ותנומק להלן, כי דין התובענה להידחות.
קיפוח בעל מניות בחברה
14. כידוע, לפי סע' 191(א) לחוק, שכותרת השוליים שלו הינו: "הזכות במקרה של קיפוח":
"התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".
סע' 192 לחוק, שכותרתו, "חובות בעלי מניות" קובע כי:
"(ב) בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים".
מהו אותו קיפוח? כבר נקבע בהלכות רבות, כבר בע"א 275/89 דוידזון נ' אורנשטיין (5.12.91), (שם היתה הפנייה לספרה של פרופ' ציפורה כהן, בעלי מניות בחברה זכויות תביעה ותרופות (לשכת עורכי הדין, תשנ"א)), ואומצה ההגדרה ולפיה:
"קיפוח יתקיים כל אימת שתהיה פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים, אפילו אין בהתנהגות המשמשת בסיס לתביעה משום הפרת זכות...",
בהמשך ניתנה התייחסות לציפייה ביחס לניהולה, בחברה שניתן להגדירה "מעין שותפות":
"בחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן, התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח".
15. העיקרון האמור, מניעת פגיעה בציפייה הלגיטימית מיושם דרך קבע בתיקים בהם ישנה טענה לקיפוח בעל מניות מיעוט. כך למשל, נקבע לאחרונה, בהלכת ע"א 3432/17 טופז נ' יוכט (16.4.20) בפסקה 25:
"חובת מניעת הקיפוח היא דו-זרועית: האחת מופנית כלפי החברה מכוח סעיף 191 לחוק החברות והשנייה מופנית כלפי בעלי המניות מכוח סעיף 192(ב) לחוק החברות (ראו, למשל: יוסף גרוס חוק החברות כרך א' 368 (2016))...".
"הוראת סעיף 191 לחוק החברות נועדה לענות על מצבים של חלוקת משאבים בלתי הוגנת בין בעלי המניות בחברה. קיפוח כולל כל פעולה של הרוב המביאה לדילול אסור של זכויותיו של המיעוט... תכלית ההוראה להבטיח יעילות והגינות בניהול ענייני החברה. זו "הוראת מסגרת" המאפשרת לבית המשפט גמישות להתערב במקרים המתאימים. הוראה זו נועדה להעניק סעד למקופח ולכן קביעת קיומו של קיפוח תלויה בשאלה האם התוצאה היא מקפחת ואינה מתמקדת במניעיו של המקפח...".
מבחן הקיפוח בודק האם נפגעו ציפיותיהם הלגיטימיות של בעלי המניות הטוענים לקיפוח. ציפיות אלו נבחנות בהתחשב, בין היתר, באופי החברה. כך, למשל, נקבע כי בחברה שהיא "מעין שותפות", יש ציפייה לגיטימית מצד בעלי המניות לניהול משותף של החברה ולהשפעה על קבלת ההחלטות...."מעין שותפות" היא חברה שהוקמה בהבנה שכלל בעלי המניות ישתתפו בניהול החברה ומושתתת על אמון הדדי בין בעלי המניות..".