31. הוצג לאילון כי בתיק חיפה, בו טען כי שילם למסיקה עבור עסקת הסופר במזומן, נשאל באיזו עסקה נוספת שלו או של חב' עטרה שנסבה על רכישת נכס שולמו מאות אלפי שקלים במזומן; על כך ענה שם כי עסקת הסופר הייתה היחידה בה שולם כך. לא עלה בידו ליישב את הסתירה הגלויה בין עדותו כאן לבין עדותו הקודמת. בצר לו מצא מפלט בטענה כי עסקת הסופר הייתה שונה שכן היה בה הסכם [עמ' 194 ש' 20-19]. אני דוחה טענה זו בשתי ידיים, יחד עם טענתו של אילון – שנולדה בעומדו לחקירה נגדית, כי העביר למסיקה עבור הנכס בחדרה גם כסף מזומן בשטרות שנמסרו מיד ליד [עמ' 191, עמ' 192 ש' 13, עמ' 193 ש' 12-7].
32. אילון הוסיף והסתבך בעדותו בכל הנוגע להסברת התנועות בכרטסת שעליה השליך את יהבו. לשיטתו, בסך-הכול העביר למסיקה כמעט מיליון ₪; מכר הרכב הניב כ-360,000 ₪, מכר דירת אביו – 300,000 ₪, ונותר פער של 340,000 ₪ אותו נדרש אילון לבאר ולציין את
--- סוף עמוד 30 ---
מקורו. על כך ענה: "יכול להיות שלא הבאתי" [עמ' 152 ש' 16-7]. בהמשך דבק בתשובתו הרגילה כל אימת שעדותו הגיע למבוי סתום: "אז, אין לי תשובה" [עמ' 153 ש' 1].
33. נוכח פער שאינו של מה בכך בין סכומים שאילון זקף למכר הדירה והרכב לבין הפקדות שנחזו בכרטסת, שב וטען ששילם את היתרה ממה שכינה 'הון עצמי' [עמ' 154 ש' 17-15]. לא עלה בידו להסביר מדוע לגרסה זו אין זכר בתצהירו [סע' 12-11 ב-ת/1 ועדותו בעמ' 154 ש' 19 עד עמ' 155 ש' 1]. כשניסה לנמק מדוע לא ציין בתצהירו שהביא 'כסף מהבית' אמר: "כי זה לא בהכרח נכון" [עמ' 155 ש' 11-10], ושב לטענה כי ההפקדות מומנו באמצעות מכירת הרכב ודירת אביו [שם, ש' 18-16], הוא לא עשה כן לאורך זמן: גרסת שימוש בהון עצמי שבה ואומצה מיד לאחר מכן [עמ' 156 ש' 13-11]. אילון נע במעגל שוטה בין הגרסות הללו, בלי שהצליח לבססן כהוא זה מעבר לאמירות הריקות שבהן נתלה [ור' גם עמ' 170 ש' 24 עד עמ' 171 ש' 7, עמ' 184 ש' 22-17].
34. בתצהירו התיימר אילון להעיד כיצד הועבר למסיקה כל סכום שננקב בכרטסת ומה היה מקורו. התחוור שאין ביכולתו לתקף עדות זו ולעמוד מאחוריה. כך, למשל, ביחס לסך 90,000 ₪ שלגביו ציין כי דובר בסכום ששולם במזומן להפקדה בחשבון, אישר שאינו זוכר אירוע בו הביא סכום כזה למסיקה כדי שיופקד אצלו; הביטוי המסייג 'יכול להיות' שב ונשלף, לצד 'כנראה' ו'אני מניח'. הדבר חזר על עצמו ביחס לסכומים נוספים שלהעברתם טען אילון, תוך יומרה לפרט בעדותו הראשית כיצד שולמו ומה היה מקורם. בחקירה נגדית, קרסה היומרה ולא נותר ממנה דבר; נחשף פער מהותי בגין גרסת התצהיר לבין יכולתו של אילון לתקפה הלכה למעשה [עמ' 161 ש' 3, 9, 14-13, 17-16; עמ' 162 ש' 23-22; עמ' 183 ש' 10-6; עמ' 185 ש' 24-19; עמ' 208 ש' 14 עד עמ' 209 ש' 4; עמ' 487 ש' 21-14; ר' גם עמ' 486 ש' 8-5 והשוו לעמ' 487 ש' 13-9].