5. גם גרסה זו לא עמדה בעינה לאורך זמן. עתה ביקש אילון לשכנע שהיו לו מסמכים אך אין בידו לפרטם. לטענתו "היו לי דברים" לגבי העסקה [עמ' 104 ש' 26] והיו הסכמים [עמ' 105 ש' 2].
6. אילון טען כי הסכום שהניב מכר הדירה של אביו הועבר לעמסת בהעברה בנקאית וכי הוא זוכר פעם אחת שבה ביקש מאביו לעשות העברה כזו [עמ' 158 ש' 22-19]. מדובר בתיעוד שבמחצית הראשונה של שנות ה-2000 יכול היה לאתר בנקל באמצעות חשבון הבנק של אביו, ללא כל קשר למועד הצגת הכרטסת בתיק חיפה. במחצית הראשונה של שנות ה-2000 אף היה בידו להשיג ללא קושי תיעוד, כולל העתקי המחאות, מעסקת הרכב. לשיטת אילון, בפברואר 2005 כבר ידע ידוע היטב שעליו להשיג מסמכים לשם ביסוס תביעה לגבי היתרה בכרטסת; לתכלית זו מצא 'ניירות' ומה שיכול היה להביא – הביא [עמ' 252 ש' 23 עד עמ' 253 ש' 1]. תיעוד זה נותר בגדר נעלם; טיבו לא פורט והוא לא הוצג. יש בכך להעמיד באור הנכון את מבוקשו של אילון לשכנע כי עד להצגת הכרטסת בתיק חיפה, נבצר ממנו להביא את התביעה שיסודה בכרטסת לבירור.
7. כך עלה גם מעדות האב. לדבריו, תמורת המכר הופקדה בחשבונו בבנק הפועלים בקרית מוצקין [עמ' 728 ש' 26-24]. החשבון קיים ונותר פעיל גם בעת מתן עדותו [עמ' 729 ש' 2]. הוא העביר את הכסף, לפי דרישת בנו, בהעברות בנקאיות ולא בשיקים [עמ' 755 ש' 10-5, 16-14; עמ' 756 ש' 7]. לטענתו, פנה לבקשת בנו לבנק כדי לקבל תיעוד להעברת כספים מחשבונו לחשבון מסיקה ונענה שלא ניתן לספקו; הדבר היה ארבע או חמש שנים לפני מתן עדותו, בפניה על-פה למנהל הבנק [עמ' 729 ש' 17-3]. לכך אין זכר בתצהירו של האב. אין בעדות זו די כדי להראות שנעשה ניסיון כן ואמתי לקבל תיעוד; פניה לבנק לשם קבלת מסמכים ישנים מחשבון נעשית בכתב, לא על-פה. אי-צירוף פניה כזו בכתב, והתשובה שניתנה לה, אומרים דרשני ופועלים לחובת אילון.
--- סוף עמוד 36 ---
8. כאשר עומת אילון עם המחדל שבאי-נקיטת פעולה בשנת 2005 לשם השגת תיעוד לגבי העברות מן התמורה שהתקבלה עבור דירת האב, בעת שהדבר היה אפשרי ובר-ביצוע בנקל, טען שההסבר ינתן בעדות אביו [עמ' 168 ש' 21-13; עמ' 169 ש' 3]. עדות האב חיזקה את דבר קיומו של מחדל שלא ניתן לו הסבר, ובכך פעלה נגד אילון.
9. יתרה מכך, אילון טען שעד להצגת הכרטסת בתיק חיפה לא יכול היה להגיש את התביעה דנן בהיעדר מסמכים להוכחתה. התחוור שיכול היה להשיג, באמצעות אביו, דפי חשבון על העברות מחשבון האב לחשבון מסיקה. בשנת 2005, כשהוגשה התביעה בתיק חיפה, עברו רק שלוש שנים מעת מכר הדירה וניתן היה לקבל את התיעוד ללא כל קושי. האב הודה כי לא התבקש לנסות להשיג את התיעוד בשנת 2008, בד בבד עם הגשת התביעה כאן [עמ' 757 ש' 14-6]. הודאתו כי רק בשנת 2012 או 2013 ביקשו בנו לנסות לקבל את התיעוד מהבנק סתרה את גרסתו של אילון; אילו היה בה ממש, היה מבקש מאביו לפעול נמרצות להשגת תיעוד על ההעברות למסיקה בשנת 2005, כשהפך מסיקה מאוהב לאויב וכאשר חווה אילון מצב בו נבצר ממנו, כך לשיטתו, לתבוע את היתרה בכרטסת אך ורק בשל חסרונו של תיעוד. גם נדבך זה של תביעתו הופרך אפוא.