--- סוף עמוד 46 ---
שבדו"חות הכספיים המבוקרים, הנתונים הוצגו אחרת, במיונים אחרים ויכול להיות שהרואה-חשבון המבקר החליט להכיר בחלק מהסכומים, לא להכיר בחלק מהסכומים או להציג אותם אחרת" [עמ' 265 ש' 16-10; ר' עמ' 299 ש' 15-8, עמ' 302 ש' 24 עד עמ' 303 ש' 6 ועמ' 308 ש' 17-12]. משמע, הכרטסת היא ראיה אחת במכלול הראיות, אך לא ראיה חלוטה או בלעדית שמייתרת כל ראיה אחרת, חיצונית או נוספת לה.
2. לשון אחר, בדיסציפלינה של ראיית חשבון, כדי לאמץ את הנחזה מהכרטסת יש לתמוך אותה ולאשרה באמצעות מסמך חיצוני לה. הדברים שוללים מניה וביה את תזת בלעדיות הכרטסת בה אחז אילון ואת טענתו שיש לפסוק לו את היתרה בכרטסת הפרטית על-פיה בלבד, בהתעלם ובמנותק מכל דבר אחר וללא צורך בראיה חיצונית שתתמוך בכרטסת ובמסכת העובדתית אשר נוגעת למקור התנועות בה.
3. גם רו"ח אטרי לוי, עד התובעות שכנגד, נחקר על-אודות תצהיר שנתן בתיק חיפה, בהיותו רואה החשבון של חב' עטרה בתקופה הרלוונטית [נ/27; עמ' 1591 ש' 17-13; עמ' 1592 ש' 10-9, 15-14, 23-21; ח"נ עמ' 1618 ש' 22-19]. הוא נשאל על משמעות הרישום בכרטסת של חברה מן הפן החשבונאי ומסר עדות שקעקעה גם היא את טענת בלעדיות הכרטסת שבפי אילון והצביעה על תלותה בהסברים חיצוניים לה [עמ' 1620 ש' 25 עד עמ' 1622 ש' 13].
4. גם בעולם המשפט, בו נדונה תביעת אילון ובגדרו עליה להיות מוכרעת, תר בית-המשפט אחר ראיה כזו, קרי, ראיה חיצונית לכרטסת שתתמוך בגרסת אילון על-אודות נסיבות ואופן העברת כספים למסיקה כנחזה בה. ראיה תומכת כזו לא הובאה; גרסתו של אילון נשללה ונסתרה בכל עניין מהותי שיש לו נגיעה אליה. במצב דברים זה, ודאי שנסתרה הטענה לבלעדיות הכרטסת. במקביל נמצא שגרסתו של אילון שבאמצעותה ביקש לבאר ולתקף את הכרטסת על-מנת שתהא בסיס לזכותו בסכום היתרה בה אינה ראויה לכל אמון ולו מזערי.
5. לגופם של דברים, לא היה בחוות-דעתו של רו"ח בשארה כדי לצדד בקבלת התביעה העיקרית.
6. כבר צוין לעיל שבכתב-התביעה קשר אילון באופן ברור ומפורש בין הכרטסת הפרטית לבין כרטיס הסופר. למומחה מטעמו לא מסר גרסה זו, באופן שאומר דרשני ועושה את חוות-הדעת של רו"ח בשארה לחלקית וחסרה. הלה הצהיר שלא רצה להיכנס להתחשבנות בין הצדדים בשל עסקת הסופר והתמקד רק במה שקשור לנכס בחדרה [עמ' 271 ש' 13-9, 22-20; עמ' 272 ש' 6-1]. נוכח גרסת כתב-התביעה, היה על מומחה אילון להתייחס ברחל-בתך-הקטנה להצהרתו של אילון כי היתרה בכרטסת הפרטית אוחדה עם כרטיס הסופר. לא זו בלבד שהצהרה זו הוסתרה ממנו; למומחה שלו מסר אילון גרסה שונה, נוגדת, לפיה נערכה לגבי עסקת הסופר התחשבנות שונה ונפרדת, כך שכרטיס הסופר אינו קשור לכרטסת הפרטית; רו"ח בשארה נדרש להתייחס רק לכרטסת הפרטית ולהתעלם מכרטיס הסופר [עמ' 273 ש' 14-9; עמ' 280 ש' 14-1; עמ' 281 ש' 13-11; עמ' 284 ש' 9-1; עמ' 292 ש' 5-1; עמ' 319 ש' 24-23]. גם בכך סתר אילון את גרסת כתב-התביעה, אלא שהוא כבול אליה ואינו עשוי לסטות ממנה כמלוא הנימה.