--- סוף עמוד 45 ---
הצהיר: "העיקר פה הוא התפל, זה מה שאני רואה. [...] העיקר זה הכרטסת. היא תפלה" [עמ' 195 ש' 25-23].
3. מעדות אילון עצמו עלה שהכרטסת לא ראויה לאמון. לדבריו, בפברואר 2004 כבר מסר למסיקה סכומים של כמיליון שקל, בנפרד מעסקת הסופר וללא קשר אליה [עמ' 373 ש' 4-1, 25-15]. אילון הודה שהקיזוזים בכרטסת הן פעולות אמת תוך הודאה שהיתרה בסך 600,500 ₪ משקפת את המגיע לו לשיטתו – ואין בנמצא יתרה לה הוא זכאי בסכום גבוה יותר [ר' לעיל בחלק ח]. הדבר אינו מתיישב עם טענתו כי בתקופה הרלוונטית לכרטסת מסר למסיקה סכום מצטבר של כמיליון ₪. נובע מכך שאין התאמה בין עדותו של אילון לבין הכרטסת שבה נעץ את תביעתו.
4. בטענת בלעדיות הכרטסת אין כל ממש. לא די בהצגתה כדי לפסוק לאילון את היתרה בה.
5. הכרטסת הוצגה בידי עמסת בתיק חיפה, במסגרת הליך גילוי מסמכים. זהו גילוי דעת של עמסת בהיותה רלוונטית לעסקת הסופר שנדונה בתיק חיפה. אילון לא תיקן את התביעה שם על-ידי הוספת היתרה בכרטסת הפרטית, 600,500 ₪, לסכום התביעה. הוא לא קיבל בתיק חיפה היתר לפיצול סעדים. בהליך כאן, קשר אילון בכתב-התביעה בין סכום היתרה בכרטסת הפרטית לבין הסכום שנתבע בתיק חיפה כנובע מעסקת הסופר – 669,000 ₪, ואשר נתבע גם כאן כסעד עיקרי. אילון לא ביקש לתקן את כתב-התביעה בהליך דנן, בין אחרי שניתן פסק-הדין בתיק חיפה ובין במועד אחר; הוא כבול לגרסה שניתנה בו.
6. במציאות זו, אין כל ממש במבוקשו של אילון לדבוק בתזת בלעדיות הכרטסת, קרי, בטענה כי היא עולם ומלואו, חי שנושא את עצמו ואינו טעון דבר לתמיכתו – כך שדי רק בה לזכותו ביתרה הנקובה בה. הכרטסת אינה דבר-מה שניצב בפני עצמו; היא קשורה, כך גם לשיטתו של אילון, להליך בחיפה ולסכום שנתבע ואף נפסק בו. יש בכך כדי להניח לפתחו של אילון את הנטל לספק לכך הסבר ולהציב את הכרטסת בתוך הקשר עובדתי חיצוני לה, על-פי הכלל הרגיל של 'המוציא מחברו, עליו הראיה'. הנטל לא הורם, כל זאת באופן גורף ומהדהד.
יז. חוות-דעתו של מומחה אילון
1. המומחה מטעם אילון, רו"ח חוסאם בשארה, ערך חוות-דעת על-אודות הכרטסת [ת/4]. גם הוא שלל את טענת בלעדיות הכרטסת, זאת מן הפן החשבונאי. לדבריו, כדי לתמוך במצגים שעלו ממנה יש צורך בתיעוד חיצוני לה, כגון דו"חות כספיים מבוקרים של עמסת [עמ' 257 ש' 10-3, 23-21]. רו"ח בשארה הצהיר: "ראיית ביקורת או ראיה מבססת, היא ראיה שדווקא נתמכת על נתון חיצוני, דווקא לא מהנתונים שתומכים בספרי המבוקר" [עמ' 259 ש' 9-7; וכן עמ' 259 ש' 20-16, עמ' 260 ש' 25 עד עמ' 261 ש' 1, עמ' 261 ש' 20 עד עמ' 262 ש' 3, עמ' 262 ש' 26-22]. עוד אמר: "כמו שגם אמרתי קודם, זה שהכרטסות שהוצגו בפניי, בעת מתן חוות-דעתי, מציגות מצג מסוים, זה עדיין לא מאה אחוז שזה מה שיופיע בדו"חות הכספיים המבוקרים. יכול להיות