--- סוף עמוד 44 ---
10. אילון הודה כי הכרטסת הפרטית הייתה נתון ידוע בעת שהתברר תיק חיפה. כך אמר: "הכרטסת הזאת, המדוברת, היתה והופיעה בבית-משפט בחיפה, הופיע. גם בזמן שנחקרתי" [עמ' 202 ש' 8-7]. אילו דובר בכרטסת שמציגה יתרת אמת ושתנועות הסכומים בה קשורות לעסקה לגיטימית ולא לדבר מה שיש לעמול להסתיר את טיבו הממשי מבית-המשפט, לכל הפחות היה אילון מספר בתיק חיפה עליה ועל העסקה שניצבה ביסודה– ודאי במענה לשאלות מפורשות שנשאל ושהצדיקו זאת. הוא לא עשה כן.
11. גם בהמשך מסר אילון עדות שחשפה את מידת הממשות בטענתו כי העביר סכומי כסף לרכישת זכויות בנכס בחדרה, זאת בשונה מעסקת הסופר: "אני קורא לסופר עסקה שהתממשה ואני קורא לצומת האלופים ולכיכר המשטרה רעיונות שלא עלו" [עמ' 581 ש' 3-1]. לדבריו, לא הזכיר בתיק חיפה את הנכס בחדרה וכל הנוגע אליו כדי לא לעשות צחוק מעצמו [עמ' 201 ש' 26; ר' גם עמ' 197 ש' 14]. אין בידי לקבל זאת. שתיקתו בהליך הקודם נותרה לא מוסברת. היא ומתיישבת היטב עם מלוא האינדיקציות לעיל ולהלן, אשר מלמדות כי אותו הסכם נטען לגבי הנכס בחדרה לא היה ולא נברא. אילון הצהיר כך, לגבי עילת תביעתו בהליך הנוכחי: "זה לא עסקת נדל"ן. פה זה סיפור" [עמ' 195 ש' 6]. אכן, סיפור; ולא סיפור סתם – אלא סיפור בדים.
טז. שלילת הטענה בדבר בלעדיות הכרטסת
1. בכל עניין מהותי שנוגע לעילת התביעה שלו נאלץ אילון להודות שאין בפיו הסבר ותשובה. בכל עניין מהותי לתביעה, הוא מסר ערב רב של גרסות משתנות וסותרות. כל אימת שמצא את עצמו ללא הסבר ומענה, שב לטענת בלעדיות הכרטסת הפרטית כמי שאוחז בקרנות המזבח. כך טען: הכרטסת היא עובדה, כסף שלי נמצא אצל מסיקה ודי בכך לזכותי בו על-פי הכרטסת [עמ' 11]. אילון דגל בטענת בלעדיות הכרטסת ודבק בה כל אימת שהתחוור שאין בפיו מענה ממשי למה שנשאל בעניינים מהותיים לתביעתו ועילתה [עמ' 85; עמ' 195 ש' 9-8; עמ' 197 ש' 2-1; עמ' 204 ש' 9; עמ' 346 ש' 4-1; עמ' 412 ש' 6-4; עמ' 473 ש' 2-1; עמ' 583 ש' 23]. כך, למשל, הוטח בו כי באף אחת מעסקות המקרקעין שהיו לטענתו בינו לבין מסיקה, נאסף כסף למימון חלקו לפני העסקה, והוא עצמו אישר זאת; לא עלה בידו להתמודד עם השאלה וכך ענה: "אני חושב שאתה חוקר אותי על עובדות שהן עובדות. הכרטסת, שהכספים שלי אצלו, זה עובדה" [עמ' 23 ש' 7-6].
2. כאשר עומת אילון עם פער בין תצהירו לבין עדותו בחקירה נגדית, טען: "לדעתי, אני לא מצליח להעביר את המסר בצורה נכונה. אני יודע שיוסי חייב לי כסף. [...] אני לא חושב שאני צריך לציין כל דבר, או להוציא את כל הדברים על השולחן. אני בן-אדם שרוצה את הכסף שלו בסך-הכול ואתה מכניס אותי לכל מיני סיפורים ימינה ושמאלה מסיבות שלך" [עמ' 357 ש' 21-16]. לו היה בכך ממש היה עליו להגיש תביעה כספית על-יסוד הכרטסת להוצאה לפועל, כתביעה על סכום קצוב, אלא שלא אלו פני הדברים. אילון אף סתר עצמו לגבי מעמד הכרטסת; בנשימה אחת