6. אילון עמל קשות לייצר הבדל מניח את הדעת בין עסקת הסופר לבין עסקת הנכס בחדרה, באופן שיתרץ את עדותו בתיק חיפה שאינה מתיישבת עם גרסתו בהליך הנוכחי. לא עלה בידו
--- סוף עמוד 43 ---
לעשות כן והוא סתר גרסות אחרות שבהן תיאר את העסקה כאן באופן שונה לחלוטין. בתוך כך מסר עדות שהעמידה באור הנכון את גרסת כתב-התביעה והתצהיר: "אין פה עסקה. אין פה חוזה, אין פה כלום. יש פה משהו שאני פנטזתי לעצמי, שהולך לקרות ולא קרה. אבל הכסף שלי, אני רוצה אותו חזרה, לא את העסקה. אין עסקה. על איזה עסקה אני אספר?" [עמ' 198 ש' 8-5]. אילון הודה שלא הזכיר בתיק חיפה את ההסכם עם מסיקה שנסב על הנכס בחדרה, גם כשנשאל שאלות שדווקא הצריכו את אזכורו; כך הסביר זאת: "אני יכול לבוא לספר לבית-המשפט, על כל מיני דמיונות שלי?" [עמ' 205 ש' 21-20].
7. שוב ושוב עלה מעדותו של אילון כי אילו היה הרישום בכרטסת הפרטית מבטא סכום אמת, אזי היה עליו לתובעו בתיק חיפה [עמ' 512 ש' 5-1; עמ' 558 ש' 23 עד עמ' 559 ש' 4; עמ' 621 ש' 19-12; עמ' 630 ש' 6-3; עמ' 633 ש' 18-16]. משנה תוקף יש לכך נוכח עדותו כי בעסקת הסופר סירב מסיקה לקיזוז היתרה בכרטסת הפרטית כתשלום ראשון עבור הסופר חרף ידיעתו שאילון רוצה בכך, וכי במועד זה כבר השתנה האינטרס של אילון והוא לא היה מעונין במימוש העסקה לגבי הנכס בחדרה [עמ' 514 ש' 11-1]. בכך סתר אילון גרסה קודמת שלו, לפיה עד חודש פברואר 2005 עמדה החברות בינו לבין מסיקה בעינה והוא לא חשש לכספו; עתה הצהיר כי כבר במועד שבו נחתמה עסקת הסופר, שנה קודם לכן, הבין שהוא "יושב על פצצה" [שם].
8. בכתב-התביעה כאן הצהיר אילון שלא רצה להגישה לפני שיסתיים הבירור בתיק חיפה [סע' 20 בכתב-התביעה המתוקן ובכתב-התביעה הראשון]. הוא נדרש לנמק מדוע סבר שיש לחכות עם הגשת התביעה הנוכחית עד להכרעה בתיק חיפה, בין דרך כלל ובין נוכח עדותו כי תוך כדי בירור ההליך בתיק חיפה כבר היה בידיו כל הדרוש לשם הגשת התביעה הנוכחית [עמ' 621 ש' 19-14]. אילון כשל נחרצות במתן הסבר ותוקף להצהרה שכלל בתביעתו; בתוך כך סתר גם את ההצהרה המפורשת שנכללה בה וקשר בין הסכום בכרטסת הפרטית לבין הסכום שנתבע בתיק חיפה בגין עסקת הסופר [עמ' 623 ש' 3-1]. הוא לא ידע להסביר מדוע עמל לקשור בין ההליך דנן לבין תיק חיפה בכתב-התביעה [עמ' 625 ש' 19-11; עמ' 626 ש' 12-4].
9. לבסוף כפר אילון בטיעון בכתב-התביעה, לפיו רצוי היה להמתין להכרעה בתיק חיפה טרם הגשת התובענה הנוכחית; עתה הצהיר כך, לגבי שני ההליכים: "אנחנו לא ראינו שום קשר" [עמ' 627 ש' 7]. עוד טען: "[...] ידענו [...] שבית-המשפט בחיפה יעשה הפרדה מוחלטת בין הכרטסות" [עמ' 627 ש' 22-21]. אלו דברים מופרכים. בעת הגשת התביעה כאן לא ידע אילון ולא יכול היה לדעת מה תהא ההכרעה בתיק חיפה, וממילא בכתב-התביעה כאן הוא שעמל לקשור בין שני ההליכים, וכך גם בין הכרטסת הפרטית הנדונה כאן לכרטיס הסופר שנדון בתיק חיפה. כל מה שאמר אילון אחר-כך היה הסבר לגרסה הפוכה מזו שגולל בכתב-התביעה, דהיינו, מדוע לא היה עליו להמתין להכרעה בתיק חיפה בטרם יגיש את התביעה הנוספת [עמ' 628 ש' 19-13; ר' גם בחקירה החוזרת עמ' 714 ש' 13-11].