ד. זיקתו של אילון לחברה אילון אל דדוש
1. אילון שלל כל קשר ישיר או עקיף, באמצעות אחר, לחברה אילון אל דדוש [עמ' 52 ש' 19 עד עמ' 53 ש' 2]. לטענתו, מסיקה הוא שהיה בעלים יחיד ומלא שלה מרגע יסודה ועד היום [עמ' 54 ש' 24-19 וסע' 27 ב-ת/2]. אילון נאלץ להודות ששם החברה מורכב משמו וכן משמו של ששון תוך שאישר כי הכיר את ששון דדוש על-רקע פעילות עסקו, בורקס ללא הפסקה [עמ' 57-55; עמ' 381 ש' 26-13]. הוצג לאילון שבעל כל המניות בחברה בעת יסודה היה אותו ששון
--- סוף עמוד 71 ---
דדוש, באופן שסתר את טענתו כי דובר דווקא במסיקה; לא נמצא בפיו הסבר לכך [עמ' 61-60].
2. לא-זו-אף-זו: הוצג לאילון שטר העברת מניות נושא חותמת רשם החברות מיום 19.7.2001 לפיו הועברו מניותיו של אותו ששון דדוש באילון אל דדוש לדובנו; גם מכך נובע שבניגוד לעדותו, מסיקה לא היה בעליה של חברה זו מעת הקמתה. אילון התחמק בגלוי ממתן מענה וטען כי לא ידע שדובנו היה בעל מניות בה [עמ' 75-73]; טענתו הייתה רפה, לא החלטית [עמ' 420 ש' 6 עד עמ' 421 ש' 4]. כאשר עומת אילון עם גרסתו על כך בתצהיר, טען שאינו זוכר אותה ועתה מסר כי סבר שאביזרת, לא מסיקה, החזיק במניות החברה [עמ' 421 ש' 10-5, 20-17]. לבסוף מצא מפלט בגרסה חדשה, צנועה יותר: בתקופה הרלוונטית לאילון, מסיקה היה בעל המניות באילון אל דדוש [עמ' 422 ש' 8-7]. זו גרסה תמוהה; אם עדותו של אילון היא שהוא היה נטול כל זיקה לאילון אל דדוש, אזי לא יכולה להיות 'תקופה רלוונטית' לו להחזקת המניות בה. אילון הכחיש שדובנו החזיק מניות באילון אל דדוש עבורו או היה מנהל בחברה זו מטעמו [עמ' 423 ש' 11-6].
3. בשלב מוקדם של החקירה הנגדית הצהיר אילון שלא ידע כי דובנו היה בעל מניות באילון אל דדוש; אחר כך הודה שעוד מתיק חיפה ידע על כך [ר' לעיל והשוו לעמ' 423 ש' 17-13; עמ' 424 ש' 25-24]. קודם טען אילון שרק עם הצגת התיעוד בהליך דנן מרשם החברות, במהלך חקירתו הנגדית, למד על כך שדובנו היה בעל מניות באילון אל דדוש [עמ' 420 ש' 20-18]; אחר-כך נאלץ להודות שידע זאת קודם לכן [עמ' 425 ש' 7-3]. לדבריו, אינו יודע אם דובנו העביר את מניותיו לאביזרת או למסיקה ואינו זוכר את מה שכינה 'השרשורים' [עמ' 425 ש' 11-8]. אילו באמת לא היה לאילון קשר לחברה אילון אל דדוש, לא היה עמל להקיף עצמו בערב רב של גרסות סותרות בעניין פשוט שנוגע להחזקת המניות בחברה.