--- סוף עמוד 70 ---
15. דובנו אישר שעבור אילון עשה "[...] דברים שיצא לי מהם, משהו פה, משהו שמה" [עמ' 1479 ש' 14]. עוד אמר: "אני עשיתי דברים אולי לא הגיוניים, אני מסכים, שלפעמים אולי ביקשו ממני לחתום והייתי סומך על בן-אדם, הייתי חותם עם עיניים עצומות. יכול להיות שזה קרה. בלי שאני אקרא, בלי שאני אדע, [...] פעם הייתי אולי חותם בלי לחשוב" [עמ' 1462 ש' 11-5]. דובנו אישר שככל הנראה אילון הוא אשר ביקשו לחתום על הסכם המייסדים, ואולי אילון יחד עם מסיקה, כל זאת בלי שידע על מה הוא חותם [עמ' 1482 ש' 18-14]. הוא הוסיף: "הייתי עוזר לשניהם ביחד, מכל הלב, הם היו מחוברים ואז בשמנו לאביב הייתי מוכן, כמו שאומרים, אולי זאת טעות לעכשיו, לחתום הרבה דברים כמו שאומרים עם עיניים עצומות" [עמ' 1484 ש' 12-10].
16. בכך הודה דובנו למעשה בהיותו 'איש קש' בשליחותו של אילון. דובנו הצהיר שרק לבקשתו של מסיקה לבדו לא היה חותם על דבר; אם התבקש לחתום על-ידי אילון לבדו או אילון יחד עם מסיקה, היה חותם [עמ' 1484 ש' 23-22; עמ' 1507 ש' 21-12; עמ' 1512 ש' 20-18; עמ' 1570 ש' 7-5, 22-15]. בשלב זה של עדותו נעור זכרונו של דובנו והוא סבר שחתם על הסכם המייסדים בשם אילון ומסיקה יחד למטרה ששרתה את שניהם [עמ' 1485 ש' 9-4; 15-14].
17. אני קובעת אפוא כי בחתימתו של דובנו על הסכם המייסדים בשם אילון אל דדוש עשה כן עבור אילון ובשליחותו, תוך שהחברה אילון אל דדוש משמשת מסווה לפעילות של אילון. עצם קיומה של אפשרות כי דובנו התבקש לחתום על הסכם המייסדים לא רק בידי אילון לבדו אלא גם על-ידי מסיקה אינה משנה את הקביעות הללו ואינה גורעת מהן. באותה תקופה היו יחסיהם של אילון ומסיקה יחסי חברות קרובים ואיתנים. אין כל יסוד לקבוע כי דובנו פעל כ'איש קש' של מסיקה לבדו; כאשר נחתם הסכם המייסדים של מדיה הייתה החברה אילון אל דדוש מסווה לפעילותו של אילון, ואילו למסיקה לא היה כל קשר אליה. רק לאחר מכן השתנו הדברים.
18. הקביעות לעיל משליכות אף הן, בתורן, על הערכת אמינותו של אילון. אילו דובר באדם ישר, אזי היה מודה ללא קושי כי יוצג בייסוד החברה מדיה על-ידי דובנו, באמצעות אילון אל דדוש, אך עד מהרה – תוך כמה ימים מעת יסודה, נמלך בדעתו, העביר את כל מניות דובנו באילון אל דדוש למסיקה, ובכך תם ונשלם הקשר שלו למדיה ולפעילותה. כך היה מעיד אדם ישר שאין לו מה להסתיר. לא כן אילון: הוא עמל קשות להרחיק עצמו מאילון אל דדוש וממדיה. שוב ושוב ניכר שלא ניתן להאמין ולו למילה אחת שיצאה מפיו.