7. אילון טען ששילם למסיקה ב-2003 את כל מה שהיה עליו לשלם עבור השימוש בשם מדיה וכל פעילות שהייתה והועברה אליו, אותה הגדיר כך: "אם הוא היה שם איזה מקדמה אצל הצגה, משהו כזה, לא מעבר לזה"; דובר בכמה עשרות אלפים [עמ' 663 ש' 6-1, 17-14; עמ' 664 ש' 12]. לטענתו נערכה אז התחשבנות על כל דבר שמדיה שלו הייתה עשויה לקבל ממדיה של מסיקה [עמ' 664 ש' 8-1, 26-22]. הוא לא זכר מה הועבר ממדיה האחת לשנייה, טען כי יתכן שדובר במחשב או בהתחשבנות לגבי הצגה אחת שנותרה פתוחה, הצהיר שהכול שולם בזמן אמת והדגיש כי מעולם לא קיבל ממסיקה דרישה על חוב שנותר בשל כך [עמ' 665 ש' 23-18]. בהמשך עדותו שלל זאת ועתה טען שכל הפעילות במדיה שלו נוצרה על-ידו ולא הייתה כל התחשבנות על כך בינו לבין מסיקה [עמ' 670 ש' 19-18; עמ' 671 ש' 21-20; עמ' 672 ש' 2-1].
8. אילון לא גילה נאמנות לגרסה אחת לאורך זמן. הוא מסר גרסה נוספת, שונה: אם הייתה התחשבנות בגין דבר-מה שעבר מהחברה האחת לאחרת, היא נערכה באופן מידי ונגעה לציוד משרדי, לא לפעילות הפצת כרטיסים למופעים; אילון אמר שאינו זוכר זאת וטען כי אם הייתה התחשבנות – היא לא הייתה על העברת פעילות שכן החברה שלו ניזונה מגיסו ברקוביץ ומהדרן ולא ממסיקה [עמ' 673 ש' 12-7, 24-21; עמ' 674 ש' 4-3]. עוד טען כי מסיקה סגר את מדיה שלו כי לא הייתה בה פעילות כך שלא היה לו מה להעביר [עמ' 674 ש' 12, 24].
9. הוצגו לאילון בחקירה נגדית כל תחומי הפעילות ופריטי המלאי והציוד שלטענת מסיקה עברו ממדיה שלו למדיה השניה; אילון שלל את כולם והדגיש שמעולם לא שלח לו מסיקה חשבונית תוך דרישה לפרוע אותה. אם נדרש לשלם דבר-מה בזמן אמת, שילם אותו למדיה של מסיקה ולא נותר חוב. אילון הצהיר זאת באופן כללי ולא נקב בהתחשבנות שנערכה ביניהם לגבי משהו ספציפי; לדבריו, איננו זוכר התחשבנות שנעשתה בנושא מסוים [עמ' 691 ש' 20-19, 26-25; עמ' 693 ש' 8-6, 17-16; עמ' 694 ש' 3-1; עמ' 695 ש' 4-3, 10-8].
--- סוף עמוד 82 ---
10. מדיה השניה התקיימה מעמלות הפצה של מופעים בתחום הבידור, כמדיה שקדמה לה; היא הייתה פעילה במשך כשנה [עמ' 380 ש' 22; עמ' 390 ש' 5-3, 13-7; עמ' 643 ש' 19-18]. במדיה השניה נרשמה כדירקטור חב' עטרה ואחר-כך רעייתו של אילון [עמ' 675 ש' 25 עד עמ' 676 ש' 15]. אביזרת ניהל אותה עבור אילון; כשעזב, תמה הפעילות בה [עמ' 697 ש' 11-10, 26-25].