(עמ' 220).
--- סוף עמוד 6 ---
ב. זכות קיזוז חוב מחשבון נאמנות
בדברי הסיכום כותבים ב"כ הבנק:
"י'. זכות הקיזוז היא זכות חוקית, שעומדת לכל צד לחוזה, לרבות הבנק, ואין כל הסכם או דין שמכוחו ניתן למנוע מאת הבנק להפעילה. זכות הקיזוז היא זכות שניתן להפעילה כסעד עצמי, בהודעה של צד אחד למשנהו, והיא אינה תלויה באישורו של בית המשפט [שלום לרנר, קיזוז חיובים, התשס"ט-2009, 48].
י"א. שמא אין די בהוראות החוק, הרי שעל פי המוסכם בין הבנק לבין החייב (הן בסעיף 5.1 לבקשה לפתיחת חשבון והן בסעיף 14 לכתב התחייבות להחזרת הלוואה, המהווים חלק מנספח 1 לכתב ההגנה): "לבנק זכות קיזוז ללא צורך בהודעה מוקדמת על כל יתרת זכות שתמצא בחשבון ו/או בשאר חשבונותיו...".
י"ב. ודוק, אין שום רלבנטיות בענייננו להסכם שבין פנסו לבין הבנק (נספחים ז' ו-ח' לכתב התביעה). הסכם זה בא להסדיר את היחסים שבין פנסו (בתפקידו כנאמן) לבנק ולא את היחסים שבין החייב לבנק, שמכוחם ניתן לחייב בשעתו אשראי, מכוחם ניתן כנגד החייב פסק הדין ומכוחם עומדת לבנק זכות הקיזוז.
י"ג. התעקשותם של התובעים להפנות להסכם שאין לו שום רלבנטיות ליחסים שבין הבנק לבין החייב, הינו פשוט ניסיון הטעיה. ההסכם הרלוונטי בעניינינו, הוא ההסכם שנכרת בין הבנק לבין החייב, כאמור בס"ק (י"א) דלעיל, ונושא את חתימת החייב!
י"ד. הנה כי כן, לבנק זכות קיזוז גם מכח חוזה שהחייב הסכים לו, אפילו ללא צורך במתן ההודעה המוקדמת, ואין טענה כלשהי כנגד הסכמה זו, לא כל שכן טענה מפי החייב".
אני דוחה את הנטען.
--- סוף עמוד 7 ---
ההסכם עליו סומך הבנק את טענותיו, מתייחס לחשבון 161351 של הלקוח שיינברגר משה ולחשבונות אחרים של לקוח זה, ככל שקיימים חשבונות כאלו בבנק.
עסקינן ב"חשבון נאמנות" מס' 654784 – חשבונו של הנאמן עו"ד אורי פנסו.
הסכם זה אינו חל על "חשבון הנאמנות" דלעיל.
ב"חשבון הנאמנות" הלקוח ובעל החשבון הוא הנאמן עו"ד פנסו והוא בלבד; וגם אם משה שיינברגר הינו הנהנה בחשבון זה.
מערכת היחסים בנק – לקוח הינה, בין הבנק והנאמן עו"ד פנסו, ולא בין הבנק ובין משה שיינברגר, אשר אינו חתום כלפי הבנק על שום מסמך הקשור בחשבון זה; ואינו רשאי לעשות בו כל פעולה.
במאמרו חוק הנאמנות תשל"ט-1979 בנקאי ולקוח כותב עו"ד שלמה כרם: