הבנק רשאי לפתוח חשבון בשם המבוקש, והוא יעשה זאת כיוון שהלקוח מבקש זאת. אולם, לגבי הבנק, הלקוח הוא-הוא בעל החשבון. אין הבנק חייב לבדוק את תנאי הנאמנות, או אם בכלל קיימת עסקת נאמנות. אין הבנק חייב לוודא אם ב', שבנאמנות עבורו נפתח החשבון לפי דברי עורך-דין א', בכלל קיים, או אימתי הוא זכאי לכספים, או לטובות הנאה אחרות כלשהן, מעורך דין א'.
מוצע שהבנק יימנע מלקבל מסמכים או מידע כלשהו ביחס לעסקת הנאמנות שבין עורך דין א' לבין ב', שהרי לגבי הבנק יהיה חשבון זה תמיד חשבונו של עורך דין א'. כך, למשל, אם יבוא ב' לבנק ויבקש למשוך כספים מהחשבון, לא יאפשר לו הבנק לעשות זאת, אלא לפי הוראותיו של עורך דין א', שתינתנה בהתאם למקובל ביחס למתן הוראותיו של לקוח לבנק.
אין על הבנק גם חובה לבדוק את משיכותיו של עורך דין א' מהחשבון, והוראותיו להעביר סכומים מהחשבון, או להפקיד סכומים בחשבון, או אם הללו מתייחסים לאותה עסקת נאמנות אם לאו. ככל שהבנק נוגע בדבר, ב' עשוי להיות שם פיקטיבי, שאינו מייצג מציאות כלשהי".
תמים דעים אני, כי כאשר נפתח "חשבון נאמנות" בבנק ע"י עורך דין, הלקוח של הבנק הוא עורך הדין; ורק הוא רשאי לפעול ב"חשבון נאמנות" זה; וגם אם החשבון נפתח
--- סוף עמוד 5 ---
עבור "נהנים" אחרים, לקוחותיו של עורך הדין, אשר שמם מופיע כ"נהנים" במסמכי פתיחת החשבון. הסיבה שבגינה נפתח "חשבון הנאמנות" אינה מעניינו של הבנק ואין כל חובה להציג אותה בפניו.
ב"חשבון נאמנות" קיימת הפרדה מלאה בין מערכת היחסים בנק – לקוח/נאמן - במקרה הנדון עו"ד פנסו - ובין מערכת היחסים בין הנאמן ובין "הנהנים" – במקרה הנדון - רודי שיין ומשה שיינברגר – אשר בינם ובין הבנק, אין מערכת יחסי בנק-לקוח, ב"חשבון נאמנות" זה.
אין בכך כדי לפטור את הבנק מהחובה לא להתעלם, ואף למנוע, מן הנאמן לבצע פעולות אסורות ב"חשבון הנאמנות", עת פעולות אלו אינן מתיישבות עם חובותיו של נאמן בהתאם לחוק הנאמנות תשל"ט-1979.
בספרו "דיני בנקאות (חלק כללי)" כותב פרופ' בן אוליאל:
"כאמור, לקוחו של הבנק הוא הנאמן ולא הנהנה. עורך דין הפותח חשבון נאמנות ומפקיד בו את כספי לקוחו הוא הנמצא במעמד של לקוח הבנק. אולם, למרות שבין הנהנה לבין הבנק לא נוצר קשר חוזי, אין הבנק יכול לגלות אדישות לענייניו הכשרים של הנהנה. על הנאמן לנהל את נכסי הנאמנות ולפעול כדי לממש את מטרת הנאמנות, תוך כדי מילוי חובתו הקוגנטית לנהוג באמונה ובשקידה. אך כאשר בנק יודע, או שעליו לדעת, כי בוצעה פעולה על ידי הנאמן תוך הפרת חובת נאמנות, לא רק שבית המשפט מוסמך לבטל את הפעולה, אלא גם יחולו על הבנק "אחריות וחובות כשל נאמן". התוצאה הנובעת מכך היא כל הבנק עלול לשאת באחריות בשל הנזק שנגרם לנהנה. הדבר ייתכן, למשל, מקום שחשבון הנאמנות והחשבון הפרטי של הנאמן מנוהלים באותו בנק והנאמן מפקיד בחשבונו הפרטי שיק אשר משך על חשבון הנאמנות".