על כן סבורני כי יש לקבוע שהוכח במידה הנדרשת להליך אזרחי, כי החתימות על המסמכים שבמחלוקת אכן נחתמו על ידי סמיר מור.
סיכום ביניים
54. כפי שראינו מסמכי היסוד של החברה והסכמי השכירות והניהול לפי לשונם ולפי פרשנותם הראויה מלמדים כי סמיר מור מונה לשמש כמנהל ודירקטור בלבד וכי לא הוענקו לו זכויות בעלות במניות. לא הובאו ראיות משכנעות כי ההסכמים נעשו למראית עין בלבד ולא שוכנעתי כי אומד דעת הצדדים היה שונה. גם התנהגות הצדדים לאחר החתימה אינה מלמדת אחרת אלא להיפך, חתימותיו של סמיר מור על המסמכים האמורים לעיל, העדר ראיה על השקעות פרטיות, הלוואת בעלים וכדומה, חלוקת הדיבידנדים לאחים נודל וכדומה מחזקים את המסקנה כי סמיר מור לא היה מעולם בעל מניות בחברה.
בכך לא תם דיוננו, שכן סמיר מור מעלה טענות גם כנגד ההחלטות השונות שהתקבלו בחברה לרבות ההחלטות להעברת מניות ולהפסקת כהונתו כדירקטור. לטענות אלו נפנה כעת.
העברות המניות בחברה
55. סמיר מור טוען כי העברות המניות בחברה מזאב נודל ז"ל לשושנה נודל, משושנה נודל לרון נודל ומאריה נודל לרון נודל אינן תקפות, שכן העברות אלו לא נעשו בהתאם להוראות התקנון. במיוחד מדגיש הוא כי לדירקטוריון החברה שיקול דעת לאשר או לסרב להעברת מניות ושיקול דעת זה נשלל ממנו בדרך שבה בוצעו ההעברות. עוד טוען סמיר מור כי על פי הדין העברת המניות נעשית בדרך של רישום בפנקס החברים ורישום שכזה לא נעשה.
56. דין הטענות להדחות.
--- סוף עמוד 17 ---
ראשית, נזכיר כי איש מהצדדים לא הציג ראיה כי אי פעם נערך ונרשם פנקס חברים בחברה או שלאחר חקיקת חוק החברות נערך מרשם בעלי מניות. כידוע בחברה שבה לא מנוהל מרשם בעלי מניות כדין, אין בהעדר רישום כדי לשלול מהטוען לזכות במניות להוכיח את זכויותיו (ראה לעיל פסקה 16). מרשם בעלי המניות נועד לאפשר לחברה ולציבור לזהות את בעלי מניותיה ולשמש כראיה לכאורה לרשום בו (י' כהן לעיל, עמ' 733). המרשם לא נועד להגביל את בעלי המניות לבצע עסקאות במניות בינם לבין עצמם ותוקפה של עסקה להעברת מניות בין בעלי המניות עומדת על רגליה שלה, אלא אם קיימת מגבלה במסמכי היסוד של החברה (ראה למשל ה"פ (ת"א) 650/06 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ברים [פורסם בנבו] (ניתן ביום 23/11/06)). במיוחד נכון הדבר בחברה פרטית משפחתית שבה מספר מצומצם של בעלי מניות אשר כולם הסכימו לביצוע העברת המניות.