30. יצוין, כי לאחר הגשת המרצת הפתיחה הודיעו המשיבים בדיון מיום 13.3.2018 כי החברה תחלק דיבידנדים, ומסיכומי המבקש עולה כי בסמוך חילקה החברה מעל 10 מיליון שקלים כדיבידנדים לבעלי המניות בהם המבקש (סעיפים 64 – 65). בכך הוסר הקיפוח ככל הנוגע לחלוקת דיבידנדים.
31. לטענת המבקש, נוכח תניית אי תחרות שנקבעה בהסכם המייסדים בתקופה שלאחר פיטוריו נמנע ממנו לעסוק בתחום הכשרתו וניסיונו באופן שפגע בפרנסתו.
המבקש היה צד להסכם המייסדים והוא לא העלה כל טענה לפגם שנפל בתניית אי התחרות או בתוקפה ועל כן, איני מוצא ממש בטענה זו של המבקש. מכל מקום, בדיון מיום 18.03.2018 הודיעו המשיבים שהם מוותרים על אכיפת תניית אי התחרות.
32. לטענת המבקש, לאחר פיטוריו או בסמוך לכך, נחתמו הסכמי בונוסים עם מקורבי המשיבים אשר ללא ידיעת המבקש או אישורו. מהאמור בסעיף 66 לתגובה לתשובה להמרצת הפתיחה, עולה כי מדובר במר אלירן מושיאשווילי, אחיו של שלום (להלן: "אלירן") ומר אלכס שלייזר (להלן: "אלכס"). לטענת המבקש, אלירן אמור לקבל כ 17% מההכנסות החודשיות של החברה בתחום הגוגל, ואילו אלכס אמור לקבל כ 3% מהכנסותיה הרבעוניות של החברה בתחום הפייסבוק. לטענת המבקש, סך הבונוסים שאמורים אלירן ואלכס לקבל מגיע לשיעור של 20% מהכנסות החברה.
לטענת המשיבים, טענה זו של המבקש הועלתה מבלי שהמבקש עותר לסעד בגינה. עוד טוענים המשיבים כי גובה הבונוסים המוענק לאלירן ואיציק נמוך באופן משמעותי מהנטען על ידי המבקש. עוד טוענים המשיבים כי שכרם של אלירן ואלכס הוא אכן גבוה אולם הוא משקף את תרומתם המשמעותית לפעילות החברה והכנסותיה.
33. המבקש לא עתר לסעד בקשר לכספים ששילמה החברה לאלירן ואלכס וככלל בית המשפט נמנע מלדון בעניינים תיאורטיים שאין בצדם סעד אופרטיבי, ועל כן, איני מוצא לנכון להידרש לטענות המבקש בעניין.
34. לטענת המבקש, ביטול זכות החתימה שהייתה לו מהווה קיפוח.
35. זכות החתימה בחברה הוקנתה למבקש מתוקף תפקידו כסמנכ"ל החברה מטעמים של יעילות. כך גם עולה מהחלטת דירקטוריון החברה מיום 24.4.2017:
"RESOLVED, that the board herby ratifies' confirms and approves all such actions taken by officers...."
מההחלטה האמורה עולה כי זכות חתימה הוקנתה לנושאי משרה המנהלים את החברה בשוטף (Officers) ולא לחברי הדירקטוריון (Members of the board). לפיכך, משפוטר יואל מתפקידו כסמנכ"ל, אין מקום להותיר בידו זכות חתימה. גם העובדה שהמשיבים לא הקצו למבקש משרד בחצרי החברה, אינה מהווה עילת קיפוח בהתחשב בכך שכדירקטור בחברה אין המבקש זכאי לכך.