עוד טוען המבקש לעניין הניהול, "למבקש אין כל כוח השפעה בחברה והוא לא שותף לניהולה, שעה שהמשיבים מקפידים לקבל "החלטות חברה" תוך התעלמות בוטה מעמדתו של המבקש, אף בעניינים בהם למבקש אחריות אישית כדירקטור בחברה (כגון דיווחים לרשויות המס), וזאת אף שכפי שהוכח בהליך, עמדתו של המבקש היא עמדה נכונה שההתעלמות ממנה מציבה אותו באופן אישי, כמו גם את החברה כולה, בסיכון של ממש, לרבות מול הרשויות (והמבקש למעשה נכפה להיות שותף בחברה מפירת חוק, תוך סיכונו האישי)".
17. אין מחלוקת כי המבקש נותר חבר בדירקטוריון החברה המוסמך להתוות את מדיניות החברה, לפקח על המנכ"ל, לקבוע את אופן מימון פעילות החברה, לפקח על עריכת הדוחות הכספיים של החברה ועוד, ראה סעיף 92 לחוק החברות. בהתאם ומתוקף תפקידו כחבר דירקטוריון נשאר המבקש שותף בניהול ענייני החברה גם לאחר פיטוריו. לפיכך, אפילו קמה למבקש ציפייה לגיטימית להשתתף בניהול ענייני החברה, ציפייה זו התממשה גם לאחר פיטוריו של המבקש ואיני מוצא ממש בטענת המבקש כאילו הודר מניהול ענייני החברה.
18. לביסוס טענתו באשר להסכמת בעלי המניות בחברה לניהול משותף וזכויות שוות, מצביע המבקש על הצהרת המייסדים שלהלן:
"have been working together since the incorporation of the company, and it was the Founder's agreement to jointly operate and manage the company and to have equal rights in the company, including equal share in the Company's share capital"
אלא שבהסכם המייסדים נקבע כי כל החלטה תתקבל ברוב דעות רגיל (שם, סעיף 9.1):
"All Board's resolutions shall be decided by a majority vote."
נוכח הוראה זו שבהסכם המייסדים שהמבקש אינו מתכחש לה (סעיף 14 לסיכומי המבקש), עולה כי כל אחד מבעלי המניות בחברה הסכים לאפשרות שהחלטות בחברה יתקבלו שלא על דעתו, אם וככל שרוב בעלי המניות יצביעו בניגוד לדעתו. במצב דברים זה, אין בכך שהמבקש נמצא בעמדת מיעוט והחלטות הנוגעות לענייני חברה מתקבלות בניגוד לדעתו של המבקש כדי ללמד על הדרה של המבקש מניהול ענייני החברה. זכותו של המבקש להיות שותף להחלטות החברה אינה משמיעה כפיית דעתו על הרוב, אלא מתן הזדמנות סבירה לשכנע את האחרים בעמדתו ולהשתתף בהצבעה.
19. לטענת המבקש, אורי ושלום ניצלו את התקופה הקשה שעברה עליו במישור האישי, וזימנו אותו לפגישה בה הטיחו בו "טענות סרק" בנוגע לתפקודו בחברה מבלי שאפשרו לו להיערך מראש על מנת להשיב לטענות נגדו. עוד טוען המבקש, כי ביום 26.7.2016 זומן לישיבת דירקטוריון בה הועלו נגדו טענות ביחס לתפקודו בחברה, ובסופה התקיימה הצבעה. ברוב קולות של אורי ושלום, הוחלט שהמבקש ייצא לחופשה כפויה של שלושה חודשים בשכר. לטענת המבקש, בסיומה של תקופת החופשה הכפויה, "פעלו" אורי ושלום לפטרו מהחברה "ללא שהיה בכך צורך ואף מבלי לנסות למצוא פתרון ביניים פוגעני פחות כגון העברתו לעבוד מהבית ו/או לסייע לחברה במישורים אחרים". עוד טוען המבקש כי בסמוך זומן לשימוע למראית עין בלבד, והומצא למבקש מכתב מיום 27.11.2016, בו פורטו לכאורה העילות לפיטוריו.