המשיבים דוחים את טענות המבקש. לטענתם, לא חברו זה לזה ולא פעלו, בשום שלב, ביחד או לחוד, נגד מי שהיה חברם הטוב עד לא מכבר, יואל. לטענתם עמדו לצד יואל בשעותיו הקשות וסייעו לו רבות, הגם "שבהתנהלותו ההרסנית הוא הסב נזק משמעותי לחברה..." (סעיף 2 לסיכומי המשיבים). לטענתם, פיטוריו של המבקש נעשו "כמוצא אחרון" לאחר שהחברה נאלצה באופן חסר תקדים לפצות במאות אלפי דולרים את לקוחותיה וכאשר הצוות המועט שנותר תחת אחריותו סבל מחוסר תפקוד בולט (סעיף 4 לסיכומי המשיבים). עוד מוסיפים המשיבים:
"המבקש מנגד, חרף הבטחותיו החוזרות ונשנות (והמתועדות) לשפר את חוסר תפקודו הקיצוני ("I'm very dysfunctional" כלשונו), ולרסן את התנהגותו הפוגענית כלפי הסובבים אותו (קרוביו, ולהבדיל אלפי הבדלות גם עובדי החברה ולקוחותיה) – סירב או לא יכול היה לקחת אחריות על מעשיו, והמצב נותר כשהיה עד לפיטוריו הבלתי נמנעים"
20. עיקר טענות המבקש, נוגעות ליחסי העבודה בינו לבין החברה ובית משפט זה אינו מוסמך לדון בהן. לפיכך, אדון בטענות אלה כשאלה נגררת מכוח הוראות סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, רק לצורך בירור טענות הקיפוח של המבקש.
21. בסעיף 35 לתצהירו מתייחס יואל לתרומתו לפעילות החברה וכך הוא מצהיר:
"מיום הקמת החברה וגם לאחר ייסודה הפורמאלי, פעלתי ככוח מניע ו"כמוח" העומד מאחורי הפעילות השיווקית, הטכנולוגית והאופרטיבית של החברה... ובעיקר מתוקף מומחיותי המקצועית ומוסר העבודה הגבוה שלי.
...
הייתי חיוני בפיתוח חזונה של החברה, במכירה ללקוחות פוטנציאליים, שמירה על יחסים טובים עם לקוחות.."
בהתייחסו לתרומתו של שלום לחברות, מצהיר יואל בסעיף 40 לתצהירו, כדלהלן:
"בניגוד אליי, בן משה הוא בן אדם מופנם שהתקשה בניהול והנעת עובדים, כישורים שנדרשו לחברה בראשית דרכה. סגל עצמו אף השמיע לא אחת ביקורת בפניי כלפי תפקודו של בן משה, שלדבריו, בניגוד אליי, לא ידע כיצד לתקשר עם העובדים וכיצד להניעם לעבודה...
היה זה במהלך נסיעת עבודה משותפת שלי ושל סגל לביקור במשרדי גוגל ופייסבוק בדאבלין, אז נותרה החברה תחת ניהולו של בן משה וסבלה מבעיות רציניות..."
על רקע תובנות והצהרות אלה של יואל, וטענתו לפיה הקשר העסקי בינו לבין אורי "הניב רווחים גדולים מאוד בהשקעה כלכלית מועטה" (שם, סעיף 15), קשה מאוד לקבל את הטענה שאורי פעל לפטר את יואל ללא סיבה מקצועית/כלכלית מספקת. כך, במיוחד, מקום שאין חולק שיואל היה ונותר בעל מניות בחברה הזכאי לשליש מרווחי החברה הניתנים לחלוקה. דהיינו, בניגוד לטענת יואל בסעיף 86 לתצהירו, גם לאחר פיטוריו מעבודה בחברה היה זכאי יואל לדיבידנדים המחולקים לבעלי המניות, ובמצב דברים זה לא ברור איזה תועלת הייתה אמורה לצמוח לאורי מפיטוריו של יואל, אילו כטענת יואל הוא היה המוכשר והכוח המניע של החברה. בדרך כלל, הנטייה היא לייחס לפעולות בהן נוקטים אנשים רציונאליות או כוונה להפיק תועלת, ובנסיבות המקרה כאן, אין הכלל האמור מתיישב עם טענותיו של יואל אודות תרומתו לחברה לפחות בתקופה שקדמה לפיטוריו.
22. זאת ועוד. יואל עצמו, מצביע על בעיות במישור האישי איתן התמודד במשך "למעלה משנה" (סעיפים 93 – 94 לתצהירו) והוא אף מאשר כי סבל מהדרדרות במצב רוחו באותה תקופה, ובכלל זה נאלץ להעדר מהעבודה לחופשות פרטיות. דהיינו, גם לשיטתו של יואל, בתקופה שקדמה לפיטוריו תרומתו לחברה לא הייתה אופטימלית.