על רקע האמור נחתם ביום 30.4.2015 הסכם בין לוכסמבורג לבין אוריס "הסכם כוונות – שת"פ לבדיקת התכנות" ממנו פרשה לוכסמבורג בחודש אוגוסט 2015 והוא בא אל קיצו.
ה"מפרט הטכני" / דרישת לבלוגרין היה:
"מפרט טכני רצוי לפורמולציה צפה SM102
הגדרת הדרישות
1. החלקיק צריך לצוף 0-5 ס"מ על פני מים מתוקים.
2. שחרור כלור בחלק העליון של עמודת המים: 0-50 ס"מ.
הגעה לריכוז ppm 25 לאחר 5 שעות.
3. גודל החלקיק – 0.3 עד mm4.
4. הגרנולט צריך להיות שפיך (free flowing) לא דביק וללא גושים
5. תוספים – עד 10% חומר אינרטי
6. חומרים אינרטיים – חייבים להיות חומרים המותרים לשימוש במאגרי מים ע"י רשויות דוגמת ה EPA, EFSA, WHO, רצוי כאלה המוגדרים כבעלי exemption title 40 Code of Federal Regulation (CFR) part 180 from tolerance. "
--- סוף עמוד 29 ---
(מוצג 29 נתבעת)
דרישתו של ד"ר הראל הייתה, שהחומר המדביר יהיה כלור.
אומנם בעדותו הוא טען שמפרט טכני זה לא התמקד דווקא בכלור וניתן היה לעשות שימוש גם בחומרים מדבירים אחרים כדוגמת גופרת נחושת, אך לא כך הם פני הדברים.
דרישתו של ד"ר הראל הייתה חד משמעית שהחומר המדביר יהיה כלור.
הדבר עולה במפורש מסעיף 2 ל"מפרט הטכני" (ראה גם מוצג 1 נתבעת).
בעדותו, בהתייחס למסמך זה, אומר פרופ' קפלן:
"העד: מוזכר פה בסעיף 2 שחרור של כלור.
עו"ד קרוכמל: נכון.
העד: אבל,
עו"ד קרוכמל: כלור זאת אומרת,
...
העד: השימוש בגופרת נחושת כחומר כאלגיצייד הוא אולי מהראשונים שבו השתמשו. משתמשים בו הרבה שנים,
עו"ד קרוכמל: אין מחלוקת ביננו.
העד: באוסטרליה למשל הם שופכים כמויות ענקיות של זה כי זה שוקע לקרקעית מיד, אני לפעמים מתבטא בבדיחות ואני אומר את זה בגלל התלמידים,
כב' השופט: השאלה שלה הייתה פשוטה האם הוא מוזכר החומר הזה פה?
העד: התשובה הייתה מאוד פשוטה, גופרת נחושת לא הוזכר פה...."
(עמ' 45, 46)
אמנם בהמשך - כבעל עניין בהיותו יועץ לבלוגרין– הוא ניסה לסייג מעט את דבריו "המסמך מביא כדוגמא כלור הוא איננו מזכיר גופרת נחושת... כמו גם שהוא אינו מזכיר סודיום פרקרבונט... אינו מזכיר קלציום, הוא לא מזכיר שורה ארוכה של אלסייט" (עמ' 46, 47) אולם ברי, שאלו לא מוזכרים במפורש ב"מפרט טכני" זה. ד"ר הראל היה מעוניין בכלור ולא בחומר אחר.