מסיבה זו – ולא אחרת – עת סיימה בלוגרין את ייצור המוצר החדש, ביטלה בלוגרין את "הסכם הייצור" עם אוריס " למעט הסכם הסודיות " ואת הסכם ההפצה עם לוכסמבורג.
המו"מ שהתנהל בין לוכסמבורג ובין אוריס היה רק אמתלה לביטול ההסכמים.
זו הסיבה שבדיון שהתקיים ביום 21.9.2020 התמקד ב"כ התובעת - עו"ד בר זוהר - בעתירה לסעד הבא:
"עו"ד בר-זוהר: לאור הערות בית המשפט, אנו נבקש למקד את התביעה לסעד ההצהרתי על הבעלות בתוצרי הפיתוח שאוריס פיתחה עבור התובעת לטענת התובעת, ולא על צו המניעה תוך שמירת זכותנו שאם יתברר שיצא המוצר שאנו סבורים שנעשה שימוש בידע שלנו, נגיש תביעה חדשה לצו מניעה. " (עמ' 5)
מסקנות אלו נתמכות, בין השאר, בראיות הבאות:
בשיחה הטלפונית שהתקיימה ביום 24.6.2018 בין גדי אפלבאום לבין ד"ר יצחק יניב אומר גדי אפלבאום:
"גדי: .. אנחנו מייצרים היום את החומר הזה בפורמולציה שפיתחנו. שתהיה מיועדת לשוק לשווקים בחוץ לארץ כי היינו צריכים את זה עבור ה- IPA לתת להם מפרט של כל מיני דברים שאתה התנגדת לתת לנו אז לא הייתה לנו ברירה והלכנו לפיתוח, והיום אנחנו כבר אחרי פיתוח עם יכולת ייצור.
...
איציק: תגיד לי. תגיד לי וכשאתה הלכת למישהו אחר לייצר את החומר היית צריך את ההסכמה שלי?
--- סוף עמוד 58 ---
גדי: ... לא.
איציק: אז לא אז למה לא.
גדי: כי אני לא מייצר. מכיוון שאני לא, כיוון שאני לא התחייבתי כלפיך שאני לא אייצר את החומר אצל מישהו אחר בפורמולציה שאינה קשורה אליך. " (ההדגשה שלי י.פ. מוצג 39 אוריס)
ביום 16.9.2018 כותב עו"ד אייל הראל לדדי לוכסמבורג בעקבות שיחה שהתנהלה ביניהם ביום 12.9.2018:
"7. ככל שהדברים נוגעים לייצור, ולאור כל ההתפתחויות בחברה, הבהרנו כי כרגע אין לנו עניין בשירותי היצור של לוקסמבורג, בוודאי לא ככל שידע היצור הגיע לידי לוקסמבורג שלא כדין.
8. הבהרנו שטכנולוגיית הציפוי של מוצרי הנחושת שפותחה עצמאית בבלוגרין טובה מזו שפותחה אצל איציק והוסכם שלפחות ולו מטעמים של אחידות גלובאלית אין לבלוגרין כל עניין בשימוש בסוגים שונים של חומרים תחת אותו מותג ..."
(ההדגשה שלי י.פ מוצג 25 בלוגרין)
בעדותו מסביר עו"ד אייל הראל, שמאחר וד"ר יצחק יניב לא היה מוכן לתת להם את הרכב הפורמולה אותה הוא מייצר; והיות והיעדר מידע זה מנע מהם את האפשרות לרשום פטנט הם החליטו לפתח ולייצר מוצר דומה באמצעות אחרים: