57. מבחני עזר נוספים המהווים חלק מהמבחן המעורב הם: מבחן הקשר האישי; כפיפות ופיקוח; אספקת כלי העבודה; אופן ביצוע התשלום; תלות כלכלית במעסיק; אופן הצגת ההתקשרות בפני צדדים שלישיים, לרבות מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי; בלעדיות הקשר; סדירות הקשר, התמשכותו ורציפותו; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה. יצוין שבהתאם לפסיקה אף אחד מהמבחנים אינו מכריע לבדו אלא יש לבחון את התמונה בכללותה[40].
58. עוד נפסק כי בבוא בית הדין להכריע בשאלת מעמדו של אדם, דהיינו אם מדובר בעובד או בעצמאי, עליו לשקלל את כל הסממנים והעובדות המהווים חלק מהמבחן המעורב ובמסגרת עריכת האיזון יכול שיינתן משקל שונה לכל אחד מהנתונים הרלוונטיים[41].
59. נוסיף, כי על פי מגמת הפסיקה קיימים מקרים בהם יש לפרש את המונח "עובד" פרשנות תכליתית. כלומר, בנסיבות מסוימות ניתן להגדיר אדם כ"עובד" גם אם על פי המבחנים אינו בגדר "עובד" וזאת לצורך הוראות חוק ספציפיות בתחום משפט העבודה. באותם מקרים על בית הדין לבחון את הזכויות בגינן מבוקש להכיר במעמדו של אדם כעובד, את הוראות החקיקה הרלוונטיות וכן אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין[42].
הכרעה
60. נקדים ונאמר, כי בהתאם לעקרונות שהותוו בפסיקה, לאחר שבחנו את העדויות והראיות שהוצגו לפנינו הגענו למסקנה שלמרות שהתקיימו באופן ההתקשרות עם התובע והחברה שבבעלותו גם סממנים המאפיינים יחסי מזמין-קבלן עצמאי, שקלולם של כלל הסממנים מצביע על קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין התובע לנתבעת. להלן הנימוקים לקביעה זו.
מבחן ההשתלבות – הפן החיובי
61. כידוע, הפן החיובי של מבחן ההשתלבות כולל שלושה מרכיבים: מפעל שניתן להשתלב בו; הפעולה המבוצעת היא חלק מהפעילות הרגילה של המפעל; מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ואינו 'גורם חיצוני'[43]. נוסיף, שאחד הסממנים להשתלבות במפעל עולה מהתשובה לשאלה אם הרחקת אותו גורם תפגע בפעילות הרגילה היומיומית והשוטפת של מקום העבודה בשונה מגורם שפעילותו באה להשלים את פעילות המפעל או לאפשר אותה[44].
62. מצאנו כי כל הסממנים הנדרשים מתקיימים בענייננו.
הנתבעת עוסקת בייבוא, שיווק והפצה של צמיגים לרכבים ומהווה מפעל שניתן להשתלב בו. התובע עסק בניהול, שיווק ומכירה של המותג HERO ושל כלל מוצרי הנתבעת. התובע פעל
--- סוף עמוד 12 ---
בעת ביצוע תפקידו לפי הנחיות הנתבעת והוראותיה ועובדי הנתבעת הפיקו לבקשתו דוחות שונים לצורכי עבודתו, כמו שנעשה ליתר מנהלי המכירות השכירים שעבדו בנתבעת. הלקוחות שרכשו את המוצרים ששיווק התובע שילמו את התשלום ישירות לנתבעת. כך, שהשירותים שהעניק התובע לנתבעת היו חלק מהפעילות הרגילה שלה והוא היה חלק מהמערך הארגוני שלה.